מעיסוק לעסק: איך לגלות במה אתם מוכשרים (וכיצד לתרגם את זה לכסף)

לכל אחד מאיתנו יש כישרון כזה או אחר, וכולנו טובים בדבר אחד או שניים. אבל איך נוכל לדעת האם אנחנו טובים מספיק כדי להפוך את הכישרון שלנו לעסק ולעשות מזה כסף?

"הטבע יוצר את הכישרון; הגורל מבליט אותו", כתב הסופר הצרפתי פרנסואה דה לה רושפוקו, ונפוליאון השלים אותו כשאמר ש"לכישרון ערך מועט ביותר ללא ההזדמנויות המתאימות". ואכן, כישרון הוא מושג חמקמק שכולנו מכירים אבל מעטים מאיתנו יכולים להגדיר – האם כישרון הוא רק מה שאני טוב בו? האם זו מיומנות כזו או אחרת שלמדתי, או משהו שנולדתי איתו? אנחנו מכירים את המושגים "כישרון טבעי" או "כישרון מולד", אבל רוב הכשרונות והכישורים שלנו נוצרים ונרכשים עם הזמן. ומה עם הקטע המציק הזה של להוציא את הכישרון אל הפועל, ממש ליישם אותו ולממש אותו? שהרי גם אם יש לנו נטייה מולדת ("כישרון") לכתיבה, זה לא אומר שנהיה סופרים דגולים, בלי ללמוד, לשבת על הישבן ולכתוב, להתאמן, לקרוא, למחוק וכן הלאה.

ובכל זאת, כישרון הוא משהו בלתי-ניתן להחמצה או התעלמות, כשהוא בא לידי ביטוי. אני מאמין שלכל אחד יש משהו שהוא מוכשר בו, קטן או גדול, משמעותי או לא, כישרון הוא עניין נפוץ למדי. השאלה האמיתית היא מה עושים איתו.

אחת השאלות שאני פוגש הרבה בעבודה שלי (ובחיים בכלל) היא "איך לדעת אם אני מוכשר מספיק". אנשים שואלים אותי (ואת עצמם) את השאלה הזו אינספור פעמים. "אני יודעת שאני מעצבת טובה", אמרה לי לאחרונה לקוחה, "אבל אולי אין לי כישרון מספיק כדי להפוך אותו למקצוע?", ספק שאלה ספק אמרה. "אני לא מוכשר בכלום", אמר לי חבר ללימודים. זה היה מצחיק, כי בזמן שהוא אמר את המשפט הזה, הוא הצליח לסדר לי בעיה במכשיר הסלולרי שהטרידה אותי המון זמן. צחקתי ואמרתי לו "הנה, הרגע הוכחת שיש לך כישרון ענק לתקן מכשירים סלולרים", אמרתי. "זה לא כישרון, אני פשוט יודע איך לעשות זאת זה", הוא מיד פסל את עצם הרעיון.

הדיאלוג של אנשים עם הכשרונות שלהם הוא מאוד מורכב, וטומן בחובו לא מעט עניינים רגשיים ואישיותיים. לכן כל עניין גילוי הכישרון, הליטוש שלו והשימוש בו להקמת עסק, למשל, הוא מורכב וטעון ולפעמים אפילו כואב מאוד (בפרט במקרה של אנשים עם ביקורת עצמית מוגזמת או ביטחון עצמי רעוע).

כישרון בארון

נתחיל מהעובדה הבסיסית שרוב הכשרונות שלנו מתחבאים איפושהו עמוק בנפשנו ומחכים להזדמנות לצאת החוצה, ממש כמו שאמרו המשפטים שציטטתי קודם. הם צריכים להבשיל ולהתפתח, ולפעמים גם להתגבר על מכשולים חברתיים שונים. חשבו על הסיפור של בילי אליוט כמטאפורה לקושי של אנשים ליישם את החלומות והכישורים שלהם, למשל. כישרון הוא עניין נהדר כשהוא בא לידי ביטוי ומתבטא היטב בחיים שלנו. אבל הוא מאוד קשה ועצוב כשהוא מופנם או מודחק ולא מקבל את הבמה המתאימה, לא מטופח ולא מעודד.

השלב הראשון יהיה אפוא להוציא את הכישרון מהארון ולחשוף אותו החוצה. השאלה היא איך עושים את זה?

הכינו רשימת כשרונות

לצורך זה תצטרכו כמה דפים, עט או עיפרון ועשר דקות פנויות, לא יותר. שבו עם עצמכם וכתבו – בלי להסס, בלי לבקר את עצמכם, בלי לחשוב שאתם באיזה התקף מאניה ובלי ביקורת עצמית – את כל הדברים שאתם מוכשרים בהם. אפילו קצת-מוכשרים. או כמעט מוכשרים. או רבע-מוכשרים. זה יכול להיות משהו גדול או קטן, חשוב או לא, משמעותי או זניח. זה לא באמת משנה. העיקר לכתוב. לאחר שסיימתם, שימו את הדף בצד.

כעת קחו דף חדש, וכתבו עליו את הדברים שבהם אתם רוצים להיות מוכשרים, או את המיומנויות שתוכלו לרכוש וקשורות בכישרון שכתבתם קודם. דברים שנמצאים "ליד" הדברים שאתם מוכשרים בהם. למשל, אם יש לכם כישרון מוזיקלי (אתם שומעים שיר ומיד יכולים לזמזם אותו) – סביר להניח שיהיה לכם קל יותר מרוב האנשים ללמוד נגינה או אפילו לכתוב פזמונים. אם אתם טובים בשילובי צבעים, ייתכן ותרצו לרשום לידם "עיצוב פנים" או "עיצוב גרפי". הניחו גם את הרשימה הזו בצד.

החברים שלכם יודעים במה אתם מוכשרים (לפעמים אפילו יותר מכם)

זה נשמע מוזר, אבל זה ממש ככה: לפעמים החברים שלנו יודעים הרבה יותר טוב מאיתנו במה אנחנו מוכשרים. הם חווים אותנו בלי האישיוז של עצמנו, הדימוי העצמי הנמוך (או הגבוה מדי, בחלק קטן מהמקרים), בלי הפחדים ובלי השריטות. לכן, הצעד הבא בגילוי היכולות שלכם, יהיה לבקש מחבר/ה להקדיש לכם 10-15 דקות ולשאול את השאלה המנחה הבאה: "מה הכישרון שלי?"

תנו להם להשיב, רצוי באריכות. השתדלו לא לשאול שאלות מכוונות או לעודד אותם לתת את התשובות שבא לכם לשמוע. לפעמים תופתעו מאוד לשמוע מה החברים שלכם אומרים עליכם. ברוב המקרים זה יהיה נעים, מהנה ומחכים מאוד. זו חוויה נהדרת שתקרב ביניכם לבינם, וגם ביניכם לבין עצמכם.

לאחר מכן שאלו את עצמכם "מה לדעתך אני יכול לעשות עם הכישרון הזה. האם לדעתך זה משהו שאני יכול להפוך למקצוע?". והקשיבו.

ולסיום, שאלו "איך אני יכול לעשות את זה (=להפוך את הכישרון שלי למקצוע), לדעתך?".

חזרו על הניסוי הזה עם כמה חברים ובני משפחה נוספים. בחרו אנשים מכל הסוגים: כאלו שאוהבים אתכם וגם כאלו שקצת פחות, אנשים רכים ורגישים וגם אנשים קשים וביקורתיים (אבל היזהרו והימנעו מהטיפוסים השליליים והמרעילים, ואלו שיש להם ביקורת ארסית ותוקפנית). המידע עשוי להדהים אתכם.

כישרון הוא התחלה לא רעה לעסק מצויין

רובם המוחלט של העסקים נולדו מתוך כישרון של יזם/ת, שלקחו את היכולות שלהם ותרגמו אותן למשהו שאנשים מוכנים לשלם עליו כסף. לפעמים אפילו הרבה ממנו. כאשר יש לכם את המידע מהשלבים הקודמים, תהיה לכם תמונה רחבה למדי של עצמכם, איך אנשים חווים ותופסים אתכם, ומה אתם יכולים לעשות עם זה.

זה יהיה הזמן המתאים לשבת עם עצמכם ולחזור לרשימות הראשונות – מה מתוך "ענן הכישורים" הזה שכתבתם יכול באמת לעניין אתכם ולהפוך למקצוע? זה לא חייב להיות עסק גדול או מקצוע במשרה מלאה. דווקא להיפך: כדאי להתחיל בקטן, לתרגם כישרון אחד מסויים לפעילות עסקית או אפילו התנדבותית, בתור התחלה, כדי "להרגיש את המים" ולקבל תחושה של הפעילות היזמית והאם היא בכלל מתאימה לכם.

מכאן תוכלו גם ללמוד ולהרחיב את האופקים שלכם, לשפר את הכישרון שלכם ולשדרג אותו, ללמוד מיומנויות חדשות, להתאמן, לנסות, לחקור. זהו שלב נהדר ומהנה מאוד שבו אנו מעשירים את עצמנו בידע חדש ויכולות חדשות.

לאחר מכן ייתכן ותרצו להפוך את הכישרון שלכם למקצוע ולתרגם אותו לכסף. אם הגעתם לשלב הזה, כדאי שתקראו את המדריך שילמד אתכם להפוך תחביב למקצוע, ולחפש מידע על אנשים שכבר עשו את הצעד והפכו את הכישרון שלהם לעסק.

עם השנים גיליתי שכאשר אנחנו מגלים את הכישרון שלנו, מפתחים אותו ומעודדים אותו, אנחנו עושים למעשה את רוב העבודה הדרושה כדי להפוך אותו לעסק. לפני שנתיים עיסוק בסריגה עשוי היה להישמע כמו תחביב או כישרון איזוטרי וחסר משמעות. היום, עם כמות פריטי הלבוש, האקססוריז והעיצוב שמיוצרים ע"י אנשים סורגים בארץ ובעולם – אף אחד לא צוחק על העיסוק הטרנדי הזה. כל כישרון ראוי וכל תחביב יכול להיות מתורגם לעסק בהיקף כזה או אחר. כל מה שנשאר לעשות הוא לזהות במה אתם מוכשרים, ולתת לכישרון שלכם להוביל אתכם להצלחה.

עוד על כישרון, יצירתיות ויזמות

קרדיט תמונות: DANIEL HUNTLEY, CC BY-SA 2.0

הרשמו לעדכונים על מאמרים חדשים: