בני האדם מונעים, בין היתר, כתוצאה מהשפעותיהם של לחצים חברתיים וסביבתיים שונים. כחלק מהיותנו בעלי-חיים חברתיים, אנו רואים חשיבות רבה בתפקוד שלנו במסגרת הקבוצה. עובדה זו יוצרת שורה ארוכה של תגובות ותופעות חברתיות הנחקרות הן במסגרת הפסיכולוגיה החברתית והן במסגרת של הסוציולוגיה וחקר התרבויות, כאשר אלה מעצבות את ההתנהגות האנושית ומשפיעות עליה מאוד.

כך ששום דיון על הנעה (מוטיבציה) לא יהיה שלם מבלי שנבדוק את ההקשרים החברתיים וננסה להבין איך נוכל להשתמש בהם לתועלתנו האישית, המקצועית והעסקית.

נורמות וההתמודדות איתן

נורמות הן צורות התנהגות שונות הקיימות בקבוצה, מכתיבות דרכי התנהגות לפרט גם כאשר הוא אינו מעוניין להתנהג בדרך מסוימת. ישנן נורמות הנטמעות בחברה ומושרשות עמוק בתוכה: כמו מוסד הנישואים או צורת הלבוש בתרבויות מסוימות. הצורך "ליישר קו" עם הנורמות האלה עשוי להיות עמוק ופנימי אצל האדם ולגרום לו להתנהג בצורה מסוימת משום שהוא חש רצון / צורך לעשות כן, ומנגד, הוא יכול להתעורר כתוצאה מלחץ חברתי ולהוביל לקונפורמיזם, ואז עשויה להתרחש התנהגות שאינה בהכרח רצויה על ידי הפרט, אך באה לספק את דרישות החברה.

החברה האנושית מפעילה מסגרת רחבה של אילוצים ודרישות מהפרטים החיים בתוכה, ומפעילה אמצעי "ענישה" למי שאינו עומד בתנאים אלה. הביקורת החברתית מתבטאת בעיקר בניכור כלפי השונה, בתיוּג ולעתים אף בשלילת זכויות ונקיטה בסנקציות ולחצים פסיכולוגיים וחברתיים על אלה שאינם מסכימים להיכנע לתכתיבים החברתיים.

כחלק מהצורך האנושי להשתייך לקבוצה חברתית נרחבת, אנו עדים לכך שהלחץ החברתי אכן משפיע רבות על התנהגותם של בני האדם במישורים שונים של החיים. הלחצים החברתיים יכולים להיות גלויים (בני משפחה השואלים את אחת מבנות המשפחה "מתי תתחתני"), או סמויים (ביקורת סמויה על העובדה שהיא בחרה להישאר לא נשואה). לחצים אלה ומידת השפעתם על הפרט מושפעים מסוג היחסים בתוך הקבוצה, מידת השייכות, הלכידות והמשמעות שהפרט נותן לחבריה.

כך למשל, יזם עמו אני עובד, מגיע ממשפחה שבה כולם רופאים. אביו מנהל מחלקה באחד מבתי החולים הגדולים בישראל, אמו רופאת ילדים, ושני אחיו הם (ניחשתם נכון) רופאים. כשהוא סיפר למשפחתו שהוא שוקל לפתוח בקריירה מוזיקלית, הוא לא זכה לתמיכה ועידוד ואף הוצג כמי ש"שובר" את ההצלחה המשפחתית ואת הרצף והייחוס המשפחתי שכל כך חשוב להוריו ולאחיו. עובדה זו הקשתה עליו מאוד למצוא את מקומו במקצוע והאריכה מאוד את תקופת ההסתגלות שלו לסגנון החיים שהיה זר מאוד להוריו – שלבסוף "קיבלו בהבנה" את בחירתו ואף תמכו בה.

אנשים רבים מתקשים למצוא את האיזון המתאים בין הנורמה בסביבתם הקרובה לבין הבחירה שהם מבצעים או שוקלים לבצע. ישנם כאלו שנמנעים מבחירה ולמעשה נותנים לאחרים להכתיב עבורם (באופן אוטומטי) את סגנון חייהם, וישנם המפתחים קריירה שמבוססת כולה על התנגדות לתרבות ממנה הם מגיעים ושואבים, אגב בזבוז כוחות ומשאבים רבים. בעיניי מה שחשוב בתהליך הזה הוא החיפוש האישי, לפעמים אפילו אינטימי, של האדם את מרחב הפעולה שמביא לידי ביטוי הן את ההון התרבותי שהוא נושא והן את הערך העצמי שלו ואופיו הייחודי. למדתי שזו הדרך הטובה ביותר לגשר על הפערים שלפעמים קיימים בינינו לבין סביבתנו, והיא מקנה לנו כלים ומקורות עוצמה חדשים ומשמעותיים בדרכנו היזמית והעסקית, כמו גם תמיכה וסיוע מצד הקרובים והאהובים לנו.

התיוּג החברתי כגורם הנעה

אחד מגורמי ההנעה החברתיים העקיפים הוא התיוּג, סטיגמה. אנשים הסובלים מתיוג חברתי רב, כמו אוכלוסיות מיעוטים, נשים, אנשים מבוגרים, נכים וכו', עשויים למצוא את עצמם מנתבים את חייהם לפי התיוג החברתי הנדרש מהם, מתוך הפנמה של הסטיגמה והחיים לפיה. בהקשר זה כדאי להזכיר את צורך ההישג הגבוה של היהודים בגולה, ואת הרף הגבוה שמציבה המשפחה היהודית המסורתית לפי המחקר על בניה להימנות על קהילה של בעלי מקצועות חופשיים נחשבים (רופאים, עורכי דין), ולהצטיין בתחומים לימודיים שונים.

רצון להילחם בסטיגמה מוליד לעתים הנעה רבה יותר מאשר עצם החיים לפי התיוג. אדם המגיע משכונת מצוקה, בן מיעוטים או סובל מ"לקות חברתית" כזו או אחרת, עשוי להיאבק בסטיגמות האלה ולדחוף עצמו לתחומים שונים ומגוונים מתוך רצון להוכיח לעצמו, כמו גם לסביבה, כי ניתן להפריך את הדעות הקדומות ולהצליח למרות הכל. התנהגות כזו אופיינית לבעלי צורך הישג גבוה, ולאנשים הרואים צורך במאבקים חברתיים ואינם חוששים מפני עימותים עם הנורמות החברתיות.

זהו ביטוי נוסף של האופן שבו הסטיגמה מניעה אותנו, בני האדם. יש חוקרים רבים הסבורים כי הצלחתו הרבה של העם היהודי בתחומים שונים נובעת מהצורך שלו להוכיח עצמו, ולהילחם מול סטיגמות ודעות קדומות שהיו בחברה הלא-יהודית. כך שאין זה בלתי-סביר להניח כי ייתכן והסטיגמה של מצליחנוּת נולדה, בתחילת דרכה, דווקא מסטיגמה של נחיתות.

סיכום שהוא גם התחלה

בתחילת סדרת הכתבות הזו, התמקדנו בראש ובראשונה בשאלה "מהי מוטיבציה", וחיפשנו מסגרת מתאימה לחקירתה בפרספקטיבה העסקית והיזמית. לאחר מכן, בדקנו את ההנעה הפנימית מול ההנעה החיצונית, וסקרנו את תפקידו של מיקוד השליטה בתהליך. בהמשך עסקנו במדרג הצרכים של מאסלו, ששימש מעין "מפת דרכים" לבחינת חיינו ותחושותינו והציע מסגרת מצוינת ושימושית מאוד לשיפור המוטיבציה שלנו בטווח הקצר והארוך גם יחד. לקראת סיום, עסקנו במרחב האישי של הרגשות והתחושות שלנו, וכעת אנו מסכמים את המסע המופלא הזה באינטראקציה החברתית שמעצבת אותנו ומשפיעה על תפקודנו.

מובן שאי-אפשר לסכם את התהליך הזה שעברנו יחד, ושאותו נעבור עם עצמנו ועם אחרים עוד פעמים אינספור בחיינו. למעשה, זוהי הזמנה לדיאלוג פנימי, שמציעה לכם התבוננות קצת יותר "ממוסגרת" על עצמכם ועל חייכם. אני משתמש בכלים האלו באופן כמעט טבעי, בין אם בחיי העסקיים ובין אם מחוצה להם, ואני מציע לכם לנסות ולברר כיצד הם יוכלו לעזור לכם להתגבר על מכשולים, להעלות את רמת המוטיבציה שלכם, ולדחוף אתכם אל עבר ההצלחה תוך התגברות על קשיים ואתגרים שבוודאי עוד יזדמנו לחייכם.

אתם מוזמנים לחזור ולקרוא את סדרת הכתבות כשאתם מרגישים תקועים או כשאתם מרגישים שאתם זקוקים לדחיפה קטנה החוצה מתוך בור שאליו נכנסתם. אתם יכולים לקרוא אותם לעומק, או פשוט לרפרף עליהם, לשתף בהם חברים ולראות כיצד הם יוכלו לעזור לכם ברגעים שבהם תזדקקו לכתף תומכת, לאוזן קשבת, לעידוד או לקפיצה.

המוטיבציה שלי כשניגשתי לכתוב את סדרת הכתבות הזו הייתה לחבר בין הידע האקדמי והמקצועי שלי, ולהפוך את שניהם לנגישים ונעימים לקריאה. אני מקווה שנהניתם מהקריאה כמו שאני נהניתי מהכתיבה, ושהצלחתי לתרום, ולו במעט, להגברת המוטיבציה שלכם לעשות, ליזום, להצליח.

קרדיט תמונות: Francisco Osorio, CC BY 2.0