בחיי היומיום שלנו, ניתקל לא פעם בקשיים, מכשולים ואתגרים שיחייבו אותנו למידה רבה של התאמה למצבים משתנים. אנחנו עשויים לגלות שהמוטיבציה שלנו אינה רציפה, ושאנחנו מגיבים לא טוב למצבים שונים הפוקדים אותנו במהלך הפעילות העסקית, החברתית והבין-אישית, ולא פעם נאבד את המוטיבציה לעשות את הפעולות שאנחנו רוצים לעשות ואגב כך לפספס את היעדים ששמנו לעצמנו.

פוסט זה עוסק אמנם בהנעה במישור העסקי, אבל הוא רלוונטי לכל תחומי החיים. הוא מבוסס על סקירה מקיפה של גורמי הנעה בחיינו שכתבתי במסגרת לימודיי האקדמיים, אך התאמתי אותו לנושא שבלוג זה עוסק בו: המוטיבציה לפעילות עסקית ועצמאות כלכלית. עם זאת, אתם עשויים למצוא שהרעיונות הנסקרים כאן, כמו גם העצות הנגזרות מהם, רלוונטיים לתחומים רבים ושונים של חייכם, ותוכלו לעשות בהם שימוש לא רק במישור העסקי והכלכלי.

מקומו של מלווה / יועץ עסקי בתהליך

יזמים רבים שמגיעים אלי לשיחת ייעוץ או סדרת פגישות, מעלים פעם אחר פעם את הבקשה "תעזור לי להניע את עצמי". הם מנסחים אותה בצורות שונות, מספרים על "תקיעות" או על "פחד", ובאופן כללי מבקשים עזרה פרקטית בהתגברות על המכשולים הללו. יזמים כאלו מחפשים לא פעם אחר "קואצ'ר" יותר מאשר מלווה עסקי, ועד מהרה יגלו שהאתגר האמיתי טמון לא בהתמודדות הפרקטית עם העסק (הקמת מסגרת פעילות, יצירת מאזן הכנסות/הוצאות, שיווק ומכירות) אלא דווקא בהתמודדות שלהם עם שאלת ההנעה הפנימית והמכשולים הרגשיים שהם שמים לעצמם. חלק ממכשולים אלו ניתנים להסרה יחסית בקלות על ידי בחינה רציונלית, אחרים דורשים עבודה ממושכת יותר של ליווי, חיזוק ומנגנוני מישוב (פידבק) הן ברמה הטכנית והן ברמה הרגשית.

בעבודתי עם יזמים אני משתמש במסגרות ניתוח שונות כדי לבחון את השאלות שהם מעלים ואת "העוקץ" שמפריע להם בהתקדמותם. על פי רוב, אנשים שמגיעים לשלב שבו הם נעזרים באיש מקצוע (כמו יועץ עסקי ואסטרטגי), נמצאים בשלב שבו הם מכירים בעובדה שהם צריכים עזרה חיצונית ושמחים לקבל אותה. עם זאת, חשוב לי לנתק את תחושת התלות שהיזמים עלולים לפתח, בי או בתהליך, ואנו עובדים יחד על יצירת מתווה פעילות עצמאי שייאפשר להם להתמודד עם המכשולים האלו בעצמם בעתיד. זו אחת הסיבות לכך שאני מקפיד על סדרת פגישות קצרה וממוקדת, ולא מציע ליווי רציף וארוך שבעיניי רק מחזק את החולשות והקשיים של היזמים לאורך זמן.

אתגר ראשון: לזהות מה מניע אותנו ומה תוקע אותנו

כבר בתחילת תהליך העבודה המשותפת עם היזם, אני מממקד את הדיון בחקירתם של גורמי ההנעה – התהליכים, המושגים והתופעות המניעים אדם להתנהגות כלשהי. זהו תחום השייך בבסיסו לחקר ההתנהגות, אך יש לו השלכות רבות על תחומים רבים אחרים. מה מניע אותנו לפעול כפי שאנו פועלים? להגיב כפי שאנו מגיבים? מה גורם לבני אדם להגיב בצורה שונה לגמרי לגירויים זהים? מדוע חלק מהאנשים מוצאים דברים מסוימים חשובים, ואחרים רואים בהם דבר זניח? חקר גורמי ההנעה מנסה לשפוך אור על שאלות אלה, כמו גם על שאלות רבות אחרות. במרחב העבודה המשותפת שלנו, זוהי פרספקטיבה יעילה מאין-כמוה לבחינת צורת החשיבה של היזם כמו גם איתור המכשולים אותם נצטרך לפרק יחד בהמשך עבודת הייעוץ והליווי העסקי.

כמו בתחומים רבים אחרים, גם הפסיכולוגיה מושפעת מאופנות עונתיות, וחקר גורמי ההנעה לא חף מאופנות כאלו לאורך השנים, כשהתפתחותה של הפסיכולוגיה ושינוי המגמות הכלליים, הביאו לשינויים מהותיים גם בחקר גורמי ההנעה. בימיו הראשונים עסק חקר ההנעה בגישת האינסטינקטים – התגובות הפיזיולוגיות האוטומטיות (רובן בלתי-רצויות) של האדם ואורגניזמים אחרים לגירויים שונים. בשיטה זו, שהייתה פופולרית במהלך המאה ה-19 ועם חדירת מושגי האבולוציה ומחקריו של צ'ארלס דארווין, שקישרו בין בני האדם לממלכת החי.

מאוחר יותר התבססה גישת הפסיכואנליזה לחקר ההתנהגות האנושית וגורמי ההנעה. זאת, כמובן, לאור פרסומיו של זיגמונד פרויד, שהסבירו את ההתנהגות האנושית כרצון לאזן בין שני יצרים מרכזיים: יצר החיים מול יצר המוות. ברוח דבריו של פרויד, הביטויים להנעה נחשבו כסובלימציה, תחליפיות וביטויים חיצוניים-מוחשיים ליצרים הפנימיים.

מחקריו של פבלוב והופעת הפסיכולוגיה הביהביוריסטית החזירו את תשומת הלב מהעולם המעורפל למדי של הפסיכואנליזה אל הביטויים המוחשיים והממשיים של ההנעה. לפי שיטה זו, בני האדם מונעים מעקרונות ההדוניזם: אהבת הנאות, "החיים הטובים" ונהנתנוּת. על פי גישה זו, הדחף האנושי המרכזי הוא לשיפור אורח החיים ולמתן אפשרויות רחבות יותר לחיים נוחים וקלים.

במהלך המאה ה-20 ולקראת סופה, התחזקה הגישה הקוגניטיבית לחקר ההנעה. זהו היום מישור החקר המרכזי של גורמי ההנעה, כמו גם של מישורים פסיכולוגיים רבים. בשיטה זו מייחסים חשיבות רבה למושגים הכרתיים שונים, פנימיים, המתרחשים בתוך "הקופסה השחורה" של האדם. על פי שיטה זו, העיקרון המנחה את בני האדם בקבלת החלטות ובחירת דרכי פעולה, הוא שורה של גורמים קוגניטיביים, הפועלים בהדדיוּת ומתוך ראייה של העתיד לקרות. מניסיוני, הדרך היעילה ביותר לגשת לנושא היא דרך השילוב בין צורות ההתבוננות והפרשנות השונות שמציעים תחומים כמו חקר ההתנהגות, פסיכולוגיה ותורה עסקית. כך ניתן למקסם את התוצאות ולהשיג תוצרים משמעותיים מבחינת הישגי היזם (ולא פחות חשוב מכך – תחושתו, רווחתו והנאתו מהתהליך ומיכולתיו) בפרק זמן מוגבל יחסית.

בכתבה הבאה נדון בחשיבות זיהוי מוקד השליטה, במקומם של דפוסי הנעה פנימית מול הנעה חיצונית, ובאופן שבו נוכל לשפר את התפקוד שלנו ולשמור על מוטיבציה יציבה וקבועה לאורך זמן (ועל הדרך גם לרסק כמה פחדים, חששות וקשיים שאופייניים ליזמות עסקית).

קרדיט תמונות: _Max-B,