חמש טעויות נפוצות בתכנון המשרד הביתי

בתקופה האחרונה, במסגרת פרויקט שאני מעורב בו, הזדמן לי לבקר בלא מעט משרדים ביתיים – ממש כאן בישראל. הצלחתי לזהות די בקלות כמה בעיות בסיסיות בתכנון של רוב המשרדים האלו, שנבע בראש ובראשונה מהחשיבה הישנה ובמקרה הזה הלא טובה, של איך משרד צריך להיראות. אני חושב שחמש הבעיות הבאות הן נקודת המוצא לכל תכנון טוב, והמשרד הביתי שלי, לדעתי, משקף זאת היטב.

1. תשכחו מכל מה שהכרתם

המילה "משרד" בעייתית מטבעה. כשאנחנו חושבים על משרד, הדבר האחרון שנדמיין בעיני רוחנו הוא משהו שמזכיר כיף או בית. זו הטעות הראשונה שרוב מתכנני המשרד הביתי מתפתים לעשות – לעצב אותו כמו משרד. חלק מהסוויטש במעבר לעבודה מהבית, הוא בשינוי התפישות הישנות שלנו. במילים אחרות: אין שום סיבה לקנות את אותם רהיטים שהיו לכם בעבודות הקודמות שלכם, חפשו את הדברים המתאימים לאופי העבודה שתעשו שם, ובעיקר לאופי האישי שלכם.

2. אל תאבדו את עצמכם

רובנו נכנסים להרפתקה של עבודה מהבית בהיסטריה: מה יהיה, איך יהיה וכדומה. כחלק מכך, באופן טבעי, אנחנו נאחזים שוב בישן ובמוכר. ממש כמו בסעיף 1, רק שהפעם מדובר לא בעיצוב המרחב ובתכנונו, אלא בקונספט. רובנו מנסים לייצר מרחב כלשהו, שבו הבית יפסיק ותתחיל העבודה. כאן בדיוק מתחילה הבעיה: זה פשוט לא אפשרי. רק באמצעות אימוץ ושילוב בין העבודה לאורח החיים ולסגנון שלכם, תצליחו לשרוד את השינוי הזה.

דוגמה לפינת עבודה מעוצבת היטב, עם אופי ייחודי ואווירה לא מחייבת אבל נעימה ומזמינה. לא סגור על זה שהמושבים האלו נוחים במיוחד, אבל כשולחן עמידה זה נראה לי ממש כיף לעבוד שם.

3. כל עסק צריך מרחב עבודה קבוע

בשלבים הראשונים, אנשים מפחדים – או לא יכולים – להקדיש חלק מהבית שלהם למשרד. זה קצת מוזר, בהתחשב בכך שזו העבודה שלהם ומה שמשלם את החשבונות, אבל אי אפשר לשפוט אותם: כל שינוי גדול מתחיל בכמה צעדים קטנים. אבל כשזה מגיע לחללים שאינם מוגדרים ומתוחמים (פלוס דלת), מתחילה הבעיה והעירוב בין העבודה לחיים הפרטיים עשוי להיות בעייתי.

לדעתי, המשרד הביתי צריך להיות חלק אינטגרלי מהבית, אבל צריכה לעמוד לרשותכם האפשרות לחסום אותו ולבודד אותו. חדר נפרד, עם דלת, יעזור לכם להתרכז כשהבית שוקק, לקיים פגישות עבודה או סתם את שיחות הטלפון שלכם – שישמעו הרבה פחות טוב עם הצעקות של הבעל והטלוויזיה של הילדים ברקע. מלבד זאת, להגדרת המרחב הפרטי שלכם לצורך עיסוקכם במקצוע יש חלק קריטי בעיצוב סדר היום וסגנון העבודה שלכם. אל תסתפקו במשטחים ארעיים בבית, ואל-אל-אל תחלקו את אותו שטח עבודה עם מישהו אחר. בעיני זה זלזול בעבודה שלכם, ובעצכם, ותסכימו איתי שמגיע לכם הרבה יותר.

4. קצת אוויר

אז אמרנו שחדר זה מאסט, אבל איזה חדר? רובנו נוטים לבחור את החדר הכי מעפן בבית לצורך הקמת המשרד שלנו – זה בלי החלון, עם התאורה הדלילה והמטרז' המינימלי. למען השם, אנשים! זה החדר שבו תבלו חלק ניכר מהיום שלכם, שבו תעשו את הדברים הנפלאים והנהדרים שלכם, ושבו תוכלו למצות את מי ומה שאתם. נראה לכם הגיוני לעשות את זה בחצי מטר על חצי, כשעומדות לרשותכם אופציות טובות יותר? ערכו שיחת הבהרה עם בן/בת הזוג, דברו עם הילדים, ופרגנו לעצמכם בחדר יפה וגדול, רצוי עם נוף. מי יודע, אולי המהלך הזה יכניס לכם מספיק יצירתיות – וכסף – כדי לממן מעבר לבית גדול יותר?

5. היסחים זה (לפעמים) נעים

עוד טעות שרובנו עשינו בהתחלה, ואולי עוד נעשה בהמשך, היא הרחקה של כל מה שעלול להסיח את דעתנו במהלך שעות העבודה. לפעמים זה קריטי, בעיקר כשיש פרויקט לחוץ או דד-ליין קצר, אבל בדרך כלל ההיסחים האלה רק יזכירו לנו שחוץ מעבודה, אנחנו צריכים גם לנשום לפעמים. יש אנשים שהטלפון המצלצל ללא הרף מוציא אותם משלוותם, ואחרים לא יכולים להפסיק לחשוב על אוכל ונשנושים. במקרה הזה, בניגוד מוחלט למה שלימדו אותנו בגן, התעלמות מההיסח הפוטנציאלי רק תחזק את כוחו: הטלפון הנמצא על שקט יסקרן אותנו ויטריד את מנוחתנו, העוגה במקרר תקרא לנו שוב ושוב למשימת יישור לילית, המייל הריק יסקרן אותנו – מה קורה בתוכו כעת??

הפתרון הוא, לדעתי, בנקודת האמצע: מצאו דרך לעשות שולם עם ההיסח שלכם, ולקבוע לו מסגרת זמנים פחות או יותר קבוע (או לכל הפחות מוגדרת). אני מקצה למייל שלי שעה אחת – חצי שעה כשאני קם, חצי שעה באמצע היום. כמובן שבתקופות פרויקטים, או כשאני עובד על משהו שמצריך תקשורת במיילים, אני לא זז ממנו – אבל ביומיום, הדיל הזה שעשיתי איתו עובד יופי.

יש המון טעויות אחרות שאתם עלולים לעשות – ועוד תעשו – במרוצת הדרך אל המשרד הביתי שלכם. אין נוסחה מנצחת, ואין "משרד מושלם", אלא רק משרדים מושלמים, לאנשים מסוימים, במקרה הזה – אתם.