חשבו רע ויהיה טוב: כיצד פסימיות יכולה לתרום לעסק שלכם
יותר ויותר אנשים "חושבים חיובי", ובכל זאת, יותר ויותר אנשים מטופלים מדי שנה נגד דיכאון, סטרס, חרדות. האובססיה של התרבות המערבית ל"חשיבה חיובית" לקחה אותנו למקומות לא טובים במיוחד, וגרמה לאנשים להדחיק, לפחד או להרגיש אשמה כשהם מרגישים רע או - לא עלינו - פסימיים. כשזה מגיע לעסקים, מנה מבוקרת של פסימיות היא מפתח להצלחה
יש הרבה מחקרים שמראים שחשיבה חיובית טובה: לבריאות, לחיים ולעסקים. אבל בשנים האחרונות יש יותר ויותר מחקרים שמראים שהאובססיה של התרבות המערבית ל"חשיבה חיובית" לקחה אותנו למקומות לא טובים במיוחד, וגרמה לאנשים להדחיק, לפחד או להרגיש אשמה כשהם מרגישים רע או - לא עלינו - פסימיים.
כבר ב-2002 נכתבה אחת המסות החשובות בעיניי, שהיא מעין כתב הגנה מוקדם על מה שמכנים "החשיבה השלילית", אותה עננה סוערת של מחשבות טורדניות, להקות עורבים מנקרות, פחדים וחששות.
טו מייק אה (וורי) לונג שורט: חשיבה חיובית-מדי גובלת באופטימיות מסוכנת, התנהגות חסרת אחריות, בריחה מפני עימותים, או פשוט פזיזות וקלילות הדעת.
החוקרים (ג'ולי נורם ואדוארד צ'אנג, Journal of Clinical Psychology) הסבירו מדוע - על רקע עלייתה של הפסיכולוגיה החיובית - צריכה הקהילה הטיפולית והמקצועית להשאיר מקום גם לצדדים האפלים, החוששים והפחות עליזים של החיים. שעלינו להיזהר מפתרונות ומסרים של one size fits all.
אבל אזהרות לחוד ומעשים לחוד. הכלכלה האמריקנית (והתרבות הפופולרית) עפה על גישת הפסיכולוגיה החיובית, שהיא כשלעצמה מהממת, אבל עברה הפשטה מזעזעת והתגלגלה להיות לקט של קלישאות חבוטות ומעפנות. מיותר לציין שאינספור משווקים תפסו טרמפ על הגישה הזו והביאו את הניצול שלה לדרגת אמנות.
הגל הדביק הזה תפס תאוצה די מהר: מ"אם תבנה את זה, הם יבואו" ועד "תחשוב טוב, יהיה טוב", כולנו מכורים לפאסט-פוד הכמו-לוסופי הזה. בתכלס, גם המכורים הכבדים שבינינו בטח כבר מרגישים כמה זה ג'אנק.
יותר ויותר אנשים חושבים חיובי, ובכל זאת, יותר ויותר אנשים מטופלים מדי שנה נגד דיכאון, סטרס, חרדות. השנים עוברות ואנחנו עייפים ומוצפים מאי-פעם. הפסיכולוגיה החיובית לא נכשלה, היא פשוט צריכה לחזור למימדים האמיתיים שלה, ולהישאר בידיהם של אנשי המקצוע, ולא בגרסאות הרדודות והשטוחות של "תן חיוך הכל לטובה". וואלוש, זה לא תמיד עובד ככה.
אבל בכל רע יש גם טוב. במחקרי המשך (והאמת היא שגם במחקרים מוקדמים, עכשיו כשאני חושב על זה) התברר שאצל אנשים רבים (ובפרט אצל יוצרים, אמנים, אנשים רוחניים או יצירתיים, בין היתר) חלק מכונן מתהליך היצירה נוצר בצדדים העמוקים והלא-תמיד-שמחים של אישיותם.
ושלא משנה כמה רבי מכר ייחטפו מהמדפים, עדיין יהיו מחשבות מגעילות ותחושות שליליות וחרדות.
וזה טוב. ממש אפילו.
איפה זה פוגש אותנו, תשאלו, כבעלי-עסקים ומשווקים?
ראשית חוכמה במינונים. חשיבה חיובית היא דבר חיובי, כשהיא במינון המתאים. כנ"ל לגבי חשיבה שלילית. אם אתם מהטיפוסים שהולכים עם עננה שחורה מעל הראש וחוזים אסונות, מלבד טיפול כלשהו אני יכול להציע לכם לחשוב כיצד אתם לוקחים את יכולת-העל הזו לדמיין תרחישים נוראיים (ולא להירדם בגללם בלילה) ולהשליך אותה על תכנון זהיר יותר של הפעילות העסקית שלכם. בקיצור, להכין תוכניות מגירה לשעת הצורך. זה מאוד מרגיע.
כמה מהיועצים והמטפלים הטובים שאני מכיר, הגיעו לתחום לא לאחר שלמדו להיפרד ממחשבות טורדניות ושליליות, אלא אחרי שלמדו לחיות איתן בשלום ועזרו לאחרים לעשות זאת. אני חושב שחלק מהקטע בלהיות איש מקצוע טוב, הוא לחזות מראש את הטוב ואת הרע שעשוי/עלול לחכות לנו במורד הדרך, ולתכנן לעצמנו בראש פתרונות יצירתיים לשעת הצורך.
איך עושים את זה? איש איש בדרכו. יש כאלו שיושבים בשקט עם עצמם, ונותנים למחשבות הטורדניות לצוף ולהציף, עד שהן נרגעות ומתפוגגות. יש אנשים שכותבים את המחשבות השליליות במילים, יש כאלו שמציירים או מנגנים או רוקדים אותן. מרגע שהן פרושות בפנינו אנחנו יכולים להפעיל את המוח החושב, הלוגי, ולהתחיל לנתח את הסיטואציות ולתכנן את דרכי הפעולה וההימנעות מבעיות.
מחשבות שליליות יכולות להיות דבר חיובי. הן שומרות אותנו עירניים, הן דורכות את החושים שלנו, הן עוזרות לנו לחשוב על הרגליים ולהגיב מהר. הן מאפשרות לנו לחזות תרחישים בעייתיים ולהימנע מהם או להתמודד איתם, אם הם אכן מתממשים. כשהן בשליטה, ובמינון, הן כלי עבודה מעולה שאסור לנו להזניח ואסור לנו "לרפא".
תחשבו רע ויהיה טוב, בקיצור. או שאני סתם אופטימי?