סוד הקסם היפני ואני: על הספר ששינה את חיי (והרס לי את השבוע!)
אני ממלא את פחי האשפה בשכונה בחפצים מיותרים, מפנה מגירות מפריטים שלא ידעתי שיש לי בכלל, מנקה פינות שאללה יוסטור כמה אבק וג'יפה נאסף בתוכן, משוטט בבית טרוט עיניים ואחוז אמוק בחיפוש אחר דברים שאפשר להיפרד מהם לשלום: למחזר, לתרום, לשחרר לחופשי. והכל בגלל ספרה של מארי קונדו, "סוד הקסם היפני"
למה, למה, למה (למה?!) קראתי את ספרה של מארי קונדו, "סוד הקסם היפני: איך להפטר מהבלגן בבית לתמיד – ולהיות מאושרים יותר"?
מאותו הרגע חיי אינם חיים. אני ממלא את פחי האשפה בשכונה בחפצים מיותרים, מפנה מגירות מפריטים שלא ידעתי שיש לי בכלל, מנקה פינות שאללה יוסטור כמה אבק וג'יפה נאסף בתוכן, משוטט בבית טרוט עיניים ואחוז אמוק בחיפוש אחר דברים שאפשר להיפרד מהם לשלום: למחזר, לתרום, לשחרר לחופשי.
האזינו לראיון שערכו איתי על הספר "סוד הקסם היפני" בתוכנית הרדיו "בשלוש" ברשת ב' של קול ישראל:
למען השם, אפילו מיינתי את התבלינים וסידרתי את המזווה. יסודית. אבל ממש, עם מדבקות וטושים והכל. אני, כן. על הדרך גיליתי שיש לי ראס אל חנות מכל (כל!!!) חנות אפשרית – כולל מהמכולת של הרוסים, שבתחתית המגירה יש לי תבלינים שפגו תוקף ב-2005 (אבל עברו איתנו דירה, כמה פעמים), ושאני יכול לארח מסיבת תה בכל יום, מעכשיו ועד יומי האחרון, לכל תושבי ישראל. ועוד ישארו כמה שקיקים של חליטת ג'ינג'ר וגזר (סירייסלי, מה חשבתי? זה אפילו לא נשמע טעים!).
ובארון המזווה – שמונים אלף סוגים של קטניות ודגנים שיכולים להאכיל את כל ילדי אפריקה הרעבים. וכולם, כמובן, פתוחים – כי למה לסיים את הפאקינג שעועית לבנה אם אפשר לפתוח שקית חדשה? או שלוש, אם כבר? אפשר לטעות ולחשוב שנערכתי למצור על כדור-הארץ, משולב במתקפת זומבים ואסון תזונתי בקנה מידה גלובלי וקולוסאלי.
ושקים של קמח, שאפילו חנהל'ה אופה-קטנה הייתה חוטפת מיגרנה אם הייתה רואה. המון קמחים של קמח. ואבקת סוכר. וקורנפלור. וסודה לשתיה בכמות שיכולה להוריד לחצי אמריקה ת@#$@, אם זה באמת עובד כמו שמספרים הצ'יזבטים בצה"ל.
מגירות המטבח? שמע ישראל. 86 סכינים. ספרתי. חצי מרוקאי, נכון, אבל יש גבול. פותחנים מכל סוג אפשרי. מועך פירה? שלושה, כי אחד כנראה לא מספיק. המכשיר הזה שמוציא ת'בפנוכו של הקישוא למילוי? חמישה. אלוהים (ואלון) עדי. נראה שבתת-המודע שלי התכוננתי למרתון הקוסא מחשי הבינלאומי, אחרת אין לי מושג מה חשבתי לעצמי כשצברתי אותם.
על הדרך גם זרקתי את שקיות הניילון שאני – אלוהים יודע למה – אוסף באובססיה. לא תאמינו, אבל היו לי לא פחות מ-400 שקיות ניילון. מה לעזאזל תכננתי לעשות עם כל השקיות האלו?! אולי יצירת אמנות מיוחדת? הומאז' לעידן הפלסטיק? פיגוע אקולוגי?
תוסיפו לזה את העובדה שעיקר הפעילות העסקית שלי נעשית בעבודה מהבית – ותקבלו תמונה מורכבת אפילו יותר של חפצים ומוצרים שאספתי וצברתי, ניירות ששמרתי ושאני לא בטוח שאוכל לזרוק, ועוד ועוד.
בקיצור ולעניין. אל תקראו את הספר הזה. הוא יגרום לכם להתבונן אחרת על עצמכם, החיים שלכם, ותרבות הצריכה. על החרדות שמנהלות אתכם, על תחושת החוסר, ועל הפינות הנידחות בלב ובנפש שרק מתגלמות במקרה בארונות המבולגנים שלכם.
"סוד הקסם היפני" של מארי קונדו ראה אור בעברית בהוצאת "אחוזת בית".