"הטיפוס המבעבע" והזכות להזות

במשך שלוש שנים שימשתי כדובר התיאטרון הקאמרי. כחלק משגרת העבודה בתיאטרון, מדי שבוע הייתה מקיימת ישיבת פורום שיווק ופרסום, שבה השתתפו כל ראשי המחלקות בתחום. המנכ"ל, נעם סמל, היה מתאר את אתגרי השבוע, ואחרי כן היו ראשי המחלקות מקיימים דיון בנושא וסוקרים את עבודתם בשבוע החולף, לפי משימות השבוע שקדם לו.

הישיבות הללו ייגעו אותי מאוד. לא מפני שהיו משעממות. להפך. הן היו מרתקות, מפני שתמיד הציבו אתגרים לפיצוח. איך לשווק הצגה זו או אחרת, לאילו סוגי קהל, כיצד ניתן יהיה למלא אולמות, למשך זמן, ואיך ניתן יהיה להבטיח את עניין התקשורת בסיקור ההצגה.

הישיבות הללו התישו אותי לא בגלל תוכנן או משתתפיהן, אלא מפני שסתמו לי בה את הפה.

אספר לכם משהו על עצמי. הראש שלי מבעבע רעיונות. ככה הוא עובד. כמו באר. זורקים לתוכה אתגר, כמו אבן, והוא מיד מחולל אדוות. ואז הפה שלי נפתח, ואני נהיה כל כך נסער, שאני נכנס לדברי אחרים, קופץ בראש, מוכרח לומר מה שיש לי לומר, מה שנחלץ בדיוק באותו רגע מתוך מוחי הקודח.

לטפח את זרעי הרעיונות

זה די מעצבן, לשבת עם מישהו כמוני בישיבות. אני יודע. כי אדם כמוני עלול להיתפס כקפריזי או כבלתי צפוי, או כהוזה. לעתים הפתרונות שאני מציע בישיבות עבודה הם הזויים לגמרי, מנותקים מן המציאות, לא עומדים במבחן ההיגיון, התועלת הכלכלית או תהליכי העבודה בתיאטרון.

אבל מי שמקשיב להם, כפי שעשה, לשמחתי, נעם סמל, מצא בהם לא אחת גרעין יצירתי, שממנו ניתן היה אחרי כן לפתח הצעה אחרת.

אם יש בארגון שלך טיפוס מבעבע כזה, או הוזה, עליך לשמוח. תן לו לקפוץ בראש ולומר מה שבא לו, גם אם זה נשמע בשמיעה ראשונה לגמרי מופרך. אם זה מאוד מפריע לאחרים, בקש ממנו לכתוב במחברת כל רעיון העולה על דעתו, ואחרי כן תן לו, בתורו, לומר את הכול. ואם יישמעו מסביב קולות פקפוק או גיחוך, השתק אותם. ההוזה מוכרח לשאת את דברו.

בעצם, למה שלא תחלק מחברות לכל משתתפי הישיבה? בקש מהם לכתוב בהן כל העולה על רוחם במהלכה. לצייר, לקשקש, לכתוב באופן אסוציאטיבי כל מחשבה ובדל רעיון המתעוררים וקופצים מתוכם במהלך השיחה. דבר אחד אל תרשה להם לעשות – לקרוע את הדפים שכתבו עליהם, או לזרוק את המחברת אחרי הישיבה. שישמרו עליה, איש איש על שולחנו. לעולם אין לדעת אילו אוצרות היא מכילה.

זו גם הסיבה, שיוצר לעולם אינו זורק מחברות עם תהליכי חשיבה, יומנים או טיוטות. פעמים רבות הם מכילים רעיונות חדשים ליצירה, או פתרונות זהב לבעיות.

כתבות נוספות בסדרה:

• העוף המוזר – והיצירתיות בארגון / אילן שיינפלד
• העוף המוזר שרצה להתעופף מהמשרד / טל איתן

אילן שיינפלד מעביר כיתת יוצר וסדנאות יצירה חד פעמיות או קבועות במוסדות אקדמיים ובארגונים ובחברות. ilanshpr@netvision.net.il