ענן כישורים: השיטה שתשדרג את הקריירה שלכם

התרבות האנושית התפתחה לאורך השנים מתוך ראיה של התמחות. אתה אינך אתה, אלא נצר לשושלת ארוכה של אנשים שעסקו במקצוע שלך לפני כן. העיסוק שלך נקבע בשבילך עוד לפני שנולדת. במהפיכה התעשייתית החלה המגמה להשתנות, לכאורה, ואנשים יכלו לבחור לעצמם את העבודה בה הם רוצים לעסוק. אם היית מוכן לצאת אל מחוץ לאיזור המגורים בו נולדת יכולת לרכוש לעצמך כישורים הנדרשים במקומות אחרים. אך כאמור, תפיסה זו נכונה רק למראית עין.

אמנם נוספה כך האפשרות לבחור את המקצוע בו תעסוק, אך ברגע שבחרת היה עליך להתמקד בו ולהתמקצע בו. יכולת להיות נגר, בונה ספינות, סנדלר, עובד מתפרה, חקלאי וכד', אך זה הדבר היחידי שיכולת להיות, וקרוב לוודאי שגם הילדים שלך יעסקו באותו מקצוע כמו שלך. הניידות בין התחומים השונים הייתה נמוכה ביותר ועל 'הסבה מקצועית' לא היה בכלל מה לדבר.

מאז עברו הרבה מים בנהר, והעולם התקדם. מהפיכה רודפת אחרת – מהפיכת הרכב, מהפיכת החשמל, מהפיכת הרדיו, מהפיכת הטלויזיה, מהפיכת התקשורת, מהפיכת התעופה, מהפיכת האינטרנט, מהפיכת הרשתות החברתיות ועוד, כך שהיום אנחנו חיים ב"עולם רב" – רב תרבותי, רב תחומי, רב מערכתי. תחומי העניין שלנו בעידן זה, עם חשיפה לכמות מידע שבן אדם בודד לעולם לא יוכל להכיל, הם מגוונים ומשתנים, גדלים ומתפתחים, כמו אורגניזם חי.

לרובנו קשה להתמקד בדבר אחד ויחיד

בעולם שכזה הופך להיות יותר ויותר קשה לאדם למקד את תחומי העניין שלו סביב נושא אחד. גם אם ינסה לרוב יכשל כי מרבית האנשים, מטבעם, אינם מוגבלים לתחום עניין יחיד. ראייה פשוטה לכך היא עליית קרנם של תחביבים שונים ומשונים שתופסים יותר מקום בחיי אנשים. תדיר ניתן לשמוע על סיטואציות כגון "עורך דין ביום, סופר בלילה" "אשת היי טק פרשה מקריירה מבטיחה על מנת לפתוח קונדיטוריה". אלו מעברים שבעבר היה ניתן לדמיין בקושי רב. לא רק שהם היו בלתי אפשרים טכנית, אנשים לא חשבו עליהם כלל, בטח ובטח שלא יכלו לעשות אותם.

מאמר מרתק בו נתקלתי לאחרונה, קורא לבטל את כותרת התפקיד (Job Title). בעוד העולם האישי שלנו התפתח והתרחב, ומכיל יותר ויותר תחומי עניין, עיסוקים ותחביבים בו זמנית, העולם התעסוקתי עדיין תקוע מאחור ומקדם תרבות מיושנת של התמקדות בקידום מקצועי אנכי וכמעט ומגנה קידום מקצועי אופקי. כלומר, דוחף אנשים להתמקד בהתמחות בתחום אחד סופר ספציפי, על פני דחיפה של אנשים להתפרש על מספר תחומי עניין ועיסוק, שיאפשרו להם לראות תמונה רחבה יותר.

המאמר טוען, ואני מסכים איתו, כי היום גם הגדרת תפקיד יבשה לכאורה, כגון "מעצב", אינה מגלמת בתוכה את סט הכישורים הנדרש ממעצבים הפועלים בתחומים שונים. אם נקח לצורך הדוגמא שני מעצבים, אפילו מאותו תחום, ייתכן ואחד יתמחה באיור ובתוכנה א' ומעצב שני יתמחה במניפולציות דיגיטליות ובתוכנה ב'. כישורי הליבה שלהם עדיין נופלים תחת התחום של "עיצוב" אך מה לגבי כל שאר הכישורים שאדם מביא איתו אל השולחן?

הגדרת התפקיד לא מגבילה רק את הנושא בה אלא גם את הסובבים אותו. חשבו לרגע על "מהנדס תוכנה". יש לכם תמונה ברורה בראש? יפה.

עכשיו חשבו על סיטואציה שבה אתם עובדים באותה חברת ענק יחד עם אותו מהנדס והוטלה עליכם המשימה לבחור סלוגן חדש לקמפיין פרסומי של החברה מתוקף תפקידכם כמנהלי השיווק. האם תבחרו במהנדס או שתפנו לחברים למחלקת השיווק? ובמידה ואותו מהנדס לא היה "סתם" מהנדס חשמל אלא "מהנדס מערכות אווירונוטיקה ממוזערות לתעופת חלל" – האם אז הסיכוי שתפנו אליו יגבר או יקטן? עכשיו דמיינו סיטואציה דומה, אך כעת הגיע לידיעתכם כי בעבר אותו מהנדס, לפני שעשה הסבת מקצוע, היה קופירייטר מחונן. האם ההחלטה שלכם הייתה משתנה? אני אסתכן ואומר שכן.

המערכת הקיימת מעודדת אותנו לחשוב במבנים, ב"קופסאות" אם תרצו, ומונעת מאיתנו לחוות ולהכיר באופן מלא את הסובבים אותנו, לפחות בסביבת העבודה. אנחנו שומעים שוב ושוב משפטים כמו "אני מתמחה ב.." "את/ה חייב להיות ממוקד/ת מטרה" ובכך רבים וטובים שאינם מתאימים להגדרות צרות התואמות לשאיפות המעסיקים, נופלים בין הכסאות.

עם זאת, כבר ברור שנוצר דור חדש של אנשים, שאצלם ההתמחות כבר לא ברורה ולא מוחלטת, ויש להם מנעד כישורים רחב ביותר משום שהם עוסקים – בין אם מקצועית ובין אם כתחביב – במגוון גדול יותר של עיסוקים.

בתרשים: בעבר רוב האנשים יוצגו על ידי התרשים משמאל, משום שהיה להם כישור ספציפי אחד ומובחן שבו הם חזקים במיוחד, לעומת יכולות נמוכות יותר בכישורים ותחביבים אחרים. התרשים מימין מייצג מצב שהולך והופך לנפוץ יותר, משום שאנשים כבר לא מתמחים בדבר אחד אלא "מפזרים" את היכולות שלהם על פני מספר עיסוקים, תחומי עניין וכיוצא באלו. בגלל התבנית האישית-חברתית הזו, יש כיום צורך שרק הולך וגובר, לשילוב אנשים עם כישורים אופקיים במקומות העבודה.

ענן כישורים: הכלי החדש שמבטיח לשנות את עולם הקריירה

בדיוק כדי לתת מענה לסוגיה הזאת נכנס לתמונה כלי חדש הנקרא "ענן כישורים". אם עד היום לא שמעתם על המושג, אתם לא היחידים, אבל יותר ויותר אנשים, וגם מנהלים ותאגידים, מגלים את הכוח של הכלי הזה ואיך אפשר לרתום אותו לצרכים שלהם.

ענן הכישורים ממפה את האדם (העובד) העומד מולך בצורה הוליסטית ורחבה, מתוך נסיון להבין מה ואיך הוא מסוגל לתרום לחברה או הארגון.

המיפוי מתייחס ל-3 אלמנטים בסיסיים:

1. כישורים – אילו יכולות יש לאדם? כגון: קריאה וכתיבה של שפות, שליטה על תוכנות מסויימות, תחביבים הדורשים כישרון כמו עיצוב, צילום, בישול וכדומה.
2. תשוקות – אל מה האדם נמשך? האם הוא אוהב ריקוד, האם הוא אוהב לספר סיפורים, האם הוא משתוקק לטייל בכל העולם ומכיר עשרות מקומות מיוחדים?
3. רצונות – אילו פעולות האדם מעוניין לבצע מתוקף העולם הפנימי שלו?  אותו אדם שאוהב ריקוד רוצה לסקר את התחום או שהוא מסתפק רק בצפייה? האם אותו אוהב ספרים מעוניין רק לקרוא ספרים, או גם לערוך ספרים או לכתוב אותם?

היתרון הבולט ביותר של ענן הכישורים הוא שהוא גדל באופן תמידי עם העובד והטעמים המשתנים שלו, יחד עם ההתפתחות האישית שלו. כל דבר אשר אותו אדם לומד במהלך חייו, בין אם בעבודה ובין אם מחוצה לה, הופך להיות סט של כישורים. הוא מצטרף לענן.

ענן הכישורים והשימוש בו למעשה מאפשר לחבר לכל פרוייקט את האנשים המתאימים ביותר, מתוך שאיפה שגם הארגון וגם העובד ירוויחו מכך. העובד מרוויח סט כישורים שגדל כל הזמן וזוכה לערך שהולך ונצבר, ונזקף לזכותו גם במרחב העסקי-תעסוקתי. הארגון, מצד שני, מרוויח עובד בעל ערך עצום שמסוגל לראות את התמונה הרחבה יותר, ובסופו של דבר גם מרוצה יותר ממה שהוא צריך לעשות.

אני מאמין שזהו כלי מאוד חזק שמשקף שינוי תפיסה מהותי שהעולם העסקי צריך לעבור, ואולי אפילו כזה שלא תהיה לו ברירה אלא לעבור, כאשר יותר ויותר אנשים ידרשו עבודות שמגרות את מגוון הכישורים שלהם ומאפשרות להם להתפתח באופן אופקי.

יותר מכך, אני מוצא שלחברות עסקיות גדולות יש אינטרס מובהק להתמקד ולעודד קידום רוחבי של אנשים. זה נובע מכך שככל שעולים במעלה הפירמידה כך קטנות כמות המשרות הפנויות, דבר המוביל לאנשים התקועים בתפקיד ספציפי ללא יכולת להתקדם. מגמה זו תתחזק ותלך ככל שהשנים יעברו, ואוכלוסית העולם הגדולה והצעירה תכנס למקומות העבודה והשכבות הגבוהות של הפירמידה לא יוכלו להכיל את כולם, מה שיובל למרמור ותסכול בקרב העובדים שאינם מסוגלים להתקדם באותו אפיק אנכי שעל גבי המבנה שלו גדלו במהלך כל חייהם.

בנוסף, העלויות הכרוכות באובדן עובדים וגיוס חדשים במקומם, וכן העלויות הכרוכות באבטלה סמויה כתוצאה מחוסר שביעות רצון של העובד הן עצומות. קידום אופקי של עובדים לתחומים אחרים ומשלימים שתורמים להתפתחות שלהם ולרצונות שלהם יתגלה בעתיד הקרוב כמשאב יקר ערך שיחסוך לחברות הון רב.

עולם חדש של אפשרויות

מכיוון שמרבית האנשים מסתדרים היטב עם צמיחה אנכית מסורתית, תמיד ישארו להם מקומות עבודה, בייחוד לאור העובדה שהמבנה הבסיסי של חברות נשאר דומה ולא הולך להשתנות בקרוב. אך לכל שאר האנשים יפתח עולם חדש ומלהיב של אפשרויות, ונתחיל לראות יותר ויותר תפקידים שדורשים אנשים בעל סט כישורים רב תחומי.

חברה אשר תדע לנצל את כישורי העובדים שלה ותשכיל לבנות צוותים המורכבים מאנשים החזקים בתחומים שונים, תרוויח מכך באינספור צורות. במקרה כזה, בעלי הכישורים המאוד ממוקדים, אותם צומחים לגובה, יהלמו היטב את העובדים בעלי המוטיבציה ואת העובדים הרוצים ללמוד ולהתפתח. כל עובד יתרום את סט הכישורים שבו הוא הכי חזק וכך, בשאיפה, תיווצר הרמוניה שעולה על סך מרכיביה.

ענן הכישורים לא בהכרח נועד להחליף את הגדרת התפקיד, אלא להשלים אותה ולהרחיב אותה בכדי לייצר תמונה מלאה יותר של הנושא בתפקיד. אני מאמין שהשינוי שהכלי יביא איתו יחולל מהפכה מבחינה תפיסתית אצל מנהלים בכלל ומנהלי משאבי אנוש בפרט ויהיה הרבה יותר מהיר ממה שנדמה, וכי בטווח זמן של ה-5-10 שנים הקרובות נוכל לראות את השינוי הזה באופן מהותי.

לא יודע מה איתכם, אבל אני כבר מצפה לזה.