משתמשים הרבה בשלוש נקודות? כדאי לכם להפסיק…
בכל מקום שבו יש טקסט גרוע, מתחבאות גם שלוש נקודות ארורות, שמרעילות כל טקסט ומקלקלות כל משפט. כמו יותר מדי מלח בתבשיל, הן הופכות טקסטים בינוניים לגרועים עוד יותר, לא רק בבחינת 'כל המוסיף גורע', אלא הרבה, הרבה, יותר גרוע. מדוע אנשים אוהבים כ"כ להשתמש בשלוש נקודות, מדוע הן גורמות נזק לטקסטים שלכם ומה הן אומרות על הכתיבה שלכם ועליכם (רמז: רק דברים רעים)
זה כבר הפך למגיפה. בפייסבוק, בבלוגים, בעמודי מוצר בחנויות, אפילו בעיתונות הכתובה. לכל מקום שבו אני הולך אני פוגש אותן: שלוש נקודות ארורות, שדומה שמרעילות כל טקסט ומקלקלות כל משפט. כמו יותר מדי מלח בתבשיל, הן הופכות טקסטים בינוניים לגרועים עוד יותר, לא רק בבחינת 'כל המוסיף גורע', אלא הרבה, הרבה, יותר גרוע.
הדיון הסגנוני בסוגיית שלוש הנקודות הוא ארוך, והן גורמות לעורכים לשוניים וכותבים למרוט את השיערות בעצבים כבר שנים רבות. בעוד שיש מקומות (בודדים, ספורים, מוגדרים) שבהם השימוש בשלוש נקודות הוא תקני ומותר, ברוב המוחלט של המצבים בהם אני נתקל, כמעט מדי יום, הן מפריעות וגורמות לטקסט להיראות, איך לנסח זאת בעדינות, מטומטם לחלוטין.
האקדמיה ללשון העברית פרסמה – זה מכבר – את ההנחיות הנכונות לשימוש ברצף נקודות. יש לרצף הזה מספר שימושים אפשריים, רובם לא רלוונטיים לכתיבה שיווקית. אז מדוע בכל זאת שלוש נקודות הן, כך נדמה, חלק בלתי-נפרד מהכתיבה (הגרועה) ברשת?
כדי לחקור את התופעה המחרידה, הנה דוגמה שלקחתי – הו, הזוועה – ממישהי שמלמדת (!) כתיבה שיווקית.
כתיבה שיווקית היא לא דבר פשוט… תגידו את זה לעצמכם בכל יום ותיהיו טובים יותר.. זה משהו שבא מהלב ולומדים לעשות, ממש לא נולדים איתו. ושלא יספרו לכם אחרת… רוצים לדעת עוד? קליק וקבלו את המדריך שכתבתי במיוחד עבורכם!
בואו נתעלם רגע מהעובדה שהטקסט הזה עתיר שגיאות סגנוניות ונתמקד בקללה המרכזית בגינה התכנסו כאן היום. שלוש נקודות. האם באמת יש בהן צורך במשפט הזה? מה בדיוק הן אמורות להגיד לי, כקורא?
השימוש בשלוש נקודות בטקסטים מגיע כ"איתות" סימני, גרפי, לאיזו משמעות נסתרת שהכותב יענו-מטמין בתוך הטקסט. בסאב-טקסט. כאילו ויש כאן מסר עליון, נשגב, כזה שעלינו כקוראים לחלץ החוצה, לאתר, לחקור. לפעמים, שלוש הנקודות הן סימן שמראה "כאן היה משהו חשוב שהורדתי כדי להשאיר בידיכם את הגילוי". לפעמים, הן מסתירות רגש, או חוויה, שמתחבאים בינות למילים.
בדוגמה שהבאתי קודם, שלוש הנקודות הראשונות אמורות לעודד הזדהות. לשים את הפוקוס על המטען הרגשי של כתיבה שיווקית (שהיא, אכן, לא דבר פשוט. גם לאותה אחת שכתבה את "המדריך לכתיבה שיווקית"). אבל זה לא מסביר את שתי הנקודות שמגיעות במשפט שלאחר מכן. וזהו כלל חשוב שכדאי לזכור: אם אתם ממש (אבל ממש) חייבים להשתמש בשלוש נקודות, השתמשו – בבקשה – ב-3 נקודות. לא שתיים, לא ארבע. שלוש.
במשפט "ושלא יספרו לכם אחרת…", לשלוש הנקודות יש משמעות אחרת. כאן הן מאותתות על כך שהכותבת ממתיקה סוד עם הקורא. כאילו אומרת: "אחרים מרמים אתכם… אני לא!". לא יודע מה אתכם, אני קורא את זה בדיוק לגמרי ההיפך ממה שהתכוונה המשוררת הלא-מוכשרת.
שלוש מבוכות קטנות
נעזוב לרגע את מדריכת הכתיבה האיומה הזו, ונעבור לאנשים נורמליים. יש לי לקוחות שכותבים בשלוש נקודות בפייסבוק ופשוט לא יכולים להתאפק. אני שואל אותם פעם אחר פעם, מה מטרת הנקודות, במה הן תורמות, ואיך הן עוזרות להם להתמודד עם אתגר הכתיבה. התשובה היא – כמעט תמיד – "זה מרגיש לי נכון" או "זה נראה לי פחות מביך".
וזו אכן אחת הפונקציות הסגנוניות המופנמות של שלוש נקודות. לבטא בלבול, פיזור, מבוכה. השאלה היא: האם אתם באמת חושבים שטקסט שיווקי צריך להיות מבולבל? מפוזר? נבוך? האם באמת נכון לשווק את עצמנו תוך שימוש בעודפות סגנונית, שמעידה על כך שאנחנו לגמרי לא בפוקוס?
הרי כתיבה שיווקית טובה היא קודם כל כתיבה מדויקת, שבה כל משפט וכל סימן נמצאים ומונחים במקומם. אנחנו צריכים לשים יותר משקל על מה שאין בטקסט, מאשר על מה שיש בתוכו. העריכה חשובה יותר מהכתיבה עצמה, והמטענים – המילוליים, הצורניים – צריכים להלום את המטרה של הטקסט. שלוש נקודות הופכות את הכתיבה למסורבלת ומבולבלת, ורק מפריעות למסר השיווקי שלכם לעבור הלאה.
הקוראים שלכם מבינים סאבטקסט
אחת הסיבות לכך ששלוש נקודות "מרגישות" לכם נכון, נוגעת לתת-מסר המשולב בטקסט. מבלי להיכנס לדיון אקדמי-תיאורטי (או, בקיצור, לחפור לכם על סימנים ומסומנים), אגיד ששלוש נקודות הן כמו ה-X שמסמן את מיקומו של מטמון על מפת אוצר עתיקה. הן גורמות למוח ולעין לעצור שניה, לקטוע את שצף הקריאה והניתוח של הטקסט, ולהתעכב לרגע על המשפט שזה עתה הסתיים.
וזה בדיוק מה שאנחנו רוצים להימנע ממנו. בכתיבה טובה, משפט אחד מוביל לשני. קיטוע נכון וקצבי של המשפט גורם לקריאוּת להיות זורמת יותר, נעימה יותר, קולחת יותר. כל משפט משלים את הקודם לו, מעשיר אותו, מוסיף עליו, מרחיב אותו. מקשר בין נושאים ובין רעיונות. מרחף בקלילות בין קונספטים ובין מסרים שאנחנו מבקשים להעביר.
שלוש נקודות נותנות משקל יתר למשפט ובגלל זה, אני חושב, הן בדרך כלל באות ביחד. למעשה, לאחר שקראתי עשרות, אולי אפילו מאות, פוסטים שיווקיים של כותבים מתחילים – אני יכול לומר בוודאות שאם תמצאו בתוך מאמר שלוש נקודות, זה יקרה יותר מפעם אחת במרוצת הטקסט. אי-אפשר להתאפק, עם הנקודות האלו: ברגע ששמתם אותן בתוך פסקה, תצטרכו להשתמש בהן שוב, ושוב, ושוב. סוג של התמכרות.
הקוראים מבינים סאבטקסט גם כשהוא עדין ומסתתר. למעשה, זה בדיוק הקטע של סאבטקסט, להיות מתחת לטקסט. אין שום סיבה לסמן עליו X, לשים עליו שלט, ולהדליק אורות ניאון מנצנצים שאומרים "כאן מתחבאת משמעות עמוקה". סמכו על הקורא שלכם שיבין. ויותר מזה, סמכו על עצמכם, ועל הכתיבה שלכם, ועבדו על הביטחון העצמי שלכם, במקום לפזר סימנים גרפיים ל"אוצרות" המילוליים הלא-כתובים שלכם.
לסיכום: טיפים לשימוש בשלוש נקודות
א. לעולם אל תשתמשו בשלוש נקודות, אלא רק למטרות קיצור או לאחת מפונקציות הבסיס שלשמן המציאו אותן (ציטוט, ייחוס, קיטוע משפט).
ב. אם אתם ממש חייבים (ואתם לא), הקפידו להשתמש ב-3 נקודות. לא יותר, ולא פחות. בדיוק שלוש.
ג. הימנעו מחזרתיות: רצף נקודות אחד למאמר. אם אתם צריכים יותר – משהו לא בסדר בטקסט שלכם. ערכו אותו שוב.
ד. סמכו על הקהל שלכם שיבין את המסר המופלא שמתחבא מתחת למילים ובינות לדברים שנאמרים.
ה. סמכו על עצמכם, ועל היכולת שלכם לתקשר עם העולם.
ו. אם אינכם מצליחים לסמוך על עצמכם, או על הקהל שלכם, קחו לעצמכם מלווה כתיבה מקצועי וטוב, קראו ספר, השתתפו בקורס – רק עשו לעצמכם טובה והתגברו על המכשול הזה מוקדם ככל האפשר. הוא עוצר אתכם ומכשיל אתכם, וחבל.
ז. שלוש נקודות הן השטן שהורג טקסטים. זכרו זאת בכל משפט, בכל פסקה, ובכל פוסט או מאמר שאתם כותבים.
