הכוח הגדול של עסקים קטנים

לאחרונה התחלנו להיות יותר ויותר מעורבים ביזמויות כלכליות ואישיות שמתרחשות סביבנו, אחת מהן בה אני מאוד שמח לקחת חלק, היא צעדים ראשונים בהקמת שותפות חברתית-כלכלית בין עסקים קטנים וזעירים מהישוב שבו אנחנו גרים: אניעם. יום העסקים הקטנים הוא הזדמנות מעולה לספר על זה

היום כבר ברור שעסקים קטנים הם כוח כלכלי משמעותי, דווקא בעידן של משברים ואתגרים פיננסיים. היכולת של עסקים (ועוסקים) זעירים להתמודד עם התמורות החלות בשוק, להגיב בזמן אמת לשינויים ולצמוח בזמני משבר, היא זו שהופכת אותם לאטרקטיביים כל כך. אמנם הם נעדרים את היכולות הפיננסיות של תאגידי ענק ואין להם את כוח האדם הרב שיש לגופים גדולים, אבל יש להם יתרונות אחרים שמאפשרים להם להתקיים בזירות רבות ובנישות קטנות שאינן רווחיות "עבור הגדולים", אבל בהחלט כלכליות עבור העוסק הקטן.

לפני שנתיים בערך, פרסמתי ידיעה על "מדד האופטימיות" של עסקים קטנים בארה"ב,  אבל בשנה האחרונה הרגשתי שקורה סביבי תהליך הפוך: המון עסקים החלו מדשדשים, מתקשים ומתקשים לגייס לקוחות ותזרימים כבעבר. הדבר הוביל להיערכויות חדשות בזירה, כמו קיצוצים ותהליכי התייעלות, חלקם טובים וחלקם עצובים וקשים. אומרים שהכלכלה הישראלית משתפרת, אבל אני לא מרגיש את זה קורה בעסקים שאיתם אני עובד, וגם חברים שמנהלים פרויקטים בחו"ל מדווחים על האטה בהכנסות. 

המעבר שלנו צפונה היה חסר משמעות מבחינת הפעילות העסקית הרגילה, כי רוב לקוחותינו הם וירטואליים (חלקם אפילו מיבשות אחרות ואיזורי זמן שונים). אבל לאחרונה התחלנו להיות יותר ויותר מעורבים ביזמויות כלכליות ואישיות שמתרחשות סביבנו, אחת מהן בה אני מאוד שמח לקחת חלק, היא צעדים ראשונים בהקמת שותפות חברתית-כלכלית בין עסקים קטנים וזעירים מהישוב שבו אנחנו גרים: אניעם. הרעיון הוא לאחד תחת קורת גג אחת עוסקים מתחומים רבים ומגוונים: צימרים, סוויטות ובתי-הארחה, מסעדות (מעולות, אגב), גלריות אמנות ואומנות, חנויות, חווה אקולוגית ועסקים מקומיים אחרים של תושבי המקום ושכניו. בימים אלו אנו מגבשים את תוכניות העבודה לשנתיים הקרובות, ומתווים יעדים שהמטרה שלהם היא להפוך את המקום הקטן והציורי שבו אנחנו חיים, לדוגמה לקואופרטיב יזמות חברתי, עם ערך מוסף לתושבים ולקהילה הגולנית.

בערך תוך שבועיים, יצרנו קשרים עם עשרות עסקים, ועד מהרה נוצרו גם קשרים חברתיים שהולכים ומתחזקים. כמו תמיד, אני נדהם מיכולתם של אנשים לנהל ריבים קשים על דברים שלי – מהצד – נראים מאוד קטנים וזניחים, אבל כאשר נמצאים בתוך הקלחת הרבה זמן, מאוד קשה לשמור על פרופורציות. ומצד שני, אני שמח לגלות שבסופו של יום, ואחרי הצעקות והכעסים, מרבית האנשים רוצים לשבת אל השולחן, לנהל שיחה ואפילו לגשר על הפערים לצורך עבודה משותפת.  כשעוברים את המשוכות האלו, ויש הרבה מהן ביישוב קטן וצפוף, הפוטנציאל מתחיל להציג את עצמו.

התבקשתי לכתוב על יום העסקים הקטנים, במסגרתו מזמין בנק הפועלים עסקים להצטרף לתוכנית מיוחדת שתעניק למשתתפיה שירותים ואף פרסים – אבל מה שבאמת מעניין, מלבד הפעולות היח"צניות האלו של הבנק, זו תשומת הלב ההולכת וגוברת של תאגיד ענק כמו בנק הפועלים לעסקים קטנים. זהו סימן חשוב לדרך שעושים הבנקים, המבינים את הכלכלה הקטנה-גדולה שצומחת לנו כאן בארץ, ואני מקווה שהם ישכילו להקל על עצמאיים ועסקים קטנים, ולא יערימו קשיים מיותרים על יזמויות חדשות וישנות גם יחד.

באופן אישי, אני לא צריך את יום העסקים הקטנים כדי לדעת כמה חשוב לקנות בעסקים שכאלו, שעומד מאחוריהם יזם (או יזמת) עם נשמה, עם פחדים, עם חששות, עם תקוות. אני מקפיד לקנות בעסקים קטנים, לעשות עסקים, להמליץ לחברים, לפרסם, לשווק, לקדם ולעבוד עם אותם עצמאיים שכמוני החליטו יום אחד לשנות את חייהם, ולהגשים את החלומות שלהם. אני ממליץ לכם לעשות את אותו הדבר, וגם – אולי – לשים לב, סופסוף לקול הפנימי הזה שמנקר בכם כבר הרבה זמן, ושואל את עצמו "האם גם אני יכול להיות עצמאי?". שנה חדשה היא הזדמנות מעולה לעשות את זה, ומי יודע, אולי בשנה הבאה גם אתם תחגגו את יום העסקים הקטנים, עם בייבי-עסק קטן וחדש משלכם.

הרשמו לעדכונים על מאמרים חדשים: