דו"ח הלמ"ס: 54,600 עסקים חדשים ב-2021, 90% שורדים את השנה הראשונה ו-75% את השלישית
דו"ח חדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מציג את מצב העסקים בישראל וחושף את כוחה וחשיבותה של קהילת העצמאים. כ-68% מכלל העסקים הפעילים בישראל הם עצמאים, רוב העסקים בישראל (54%) לא מעסיקים עובדים, והרוב המוחלט (92.5%) מעסיקים לכל היותר 20 עובדים. 26% מהעסקים שורדים יותר מ-17 שנה. סקירה
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) פרסמה לאחרונה את דו"ח הדמוגרפיה של עסקים - שרידות ותנועות של עסקים בין שנת 2019 ל-2021. זהו דו"ח מעניין במיוחד משום שהוא כולל בתוכו את תקופת השיא של התפרצות הקורונה בישראל ונותן תמונת מצב מסקרנת על מצבם של עסקים קטנים וזעירים בישראל.
לפי נתוני הלמ"ס, עסקים קטנים ממשיכים להיות הגורם הדומיננטי בשוק: כ-68% מכלל העסקים הם עצמאים, 27% חברות (פרטיות, ציבוריות וזרות) ואילו שותפויות, מלכ"רים, מוסדות ממשלתיים וכדומה מרכיבים רק כ-5% מכלל העסקים הנותרים. מעניין לראות שלמרות הכוח הגדול של העסקים הקטנים בכלכלה, הייצוג שלהם במוסדות השלטון, החקיקה הרלוונטית ומסגרות התמיכה שהם מקבלים - כמעט ולא קיימים.
שרידות עסקים: כמה עסקים קמים (ונשארים פתוחים) בישראל?
על פי נתוני הדו"ח, ב-2021 נפתחו בישראל כ-54,600 עסקים, שמהווים 8.4% מכלל העסקים הפעילים באותה שנה. לעומת זאת, בשנת 2020 נפתחו פחות עסקים (7.3% מכלל העסקים הפעילים באותה שנה) מאשר בשנת 2019.
כמה עסקים באמת שורדים את השנה הראשונה שלהם? בניגוד להפחדות של יועצים שונים ומומחי שיווק משונים, המדברים על "רק אחד מתוך חמישה עסקים שורד את השנה הראשונה" וכו' (אתם בטח מכירים), הנתונים האמיתיים בשטח מראים ששרידותם של עסקים בשנה הראשונה גבוהה ביותר. לפי דו"ח הלמ"ס כ-90.7% מהעסקים שנולדו בשנת 2020 שרדו גם את שנת פעילותם השניה (2021).
הירידה הגדולה ביותר באחוזי ההישרדות של עסקים בישראל היא בין השנה השנייה לשנת הפעילות השלישית (נכון לשנים 2006-2021). ממוצע ההישרדות של עסקים ישראלים בשנה השנייה שלהם היה 88% בשנה השנייה וכ-75% בשנה השלישית. נתון זה תואם את המציאות העסקית במדינות רבות והוא נחשב אבן בוחן בעת תכנון אסטרטגיה עסקית ארוכת טווח.
אם לוקחים פרק זמן ארוך - מגלים ש-26.1% מהעסקים שהוקמו בשנת 2005 שרדו גם את שנת פעילותם ה-17. אלו נתונים אופטימיים למדי, משום שרוב העסקים ממילא לא מתוכננים לפרקי זמן ממושכים שכאלו.
באופן לא מפתיע, אחוז ההישרדות הנמוך ביותר נמצא בענפי שירות האירוח והאוכל, שם רק 11% מהעסקים שורדים את שנתם ה-17. אחוז ההישרדות הגבוה ביותר עומד על כ-41%) ונמצא בענף שירותי הבריאות, הרווחה והסעד - אחת מהנישות היציבות ביותר בשוק, בין היתר על רקע העלייה בתוחלת החיים.
העסקת עובדים
אם אתם מרגישים שהעסק שלכם קטן בגלל שאין בו עובדים, או בגלל שיש לכם צוות קטן ואינטימי, דעו שאתם ממש לא במיעוט - אלא דווקא הרוב.
זאת, משום שנתון מעניין נוסף שעולה מהדו"ח מתייחס למודלי ההעסקה של עסקים בישראל, ומראה שבכ-54% מהעסקים הפעילים ב-2021 לא הועסקו כלל שכירים. הרוב המכריע של העסקים בישראל הם עסקים קטנים מבחינת היקפי תעסוקה וכוח אדם, זעירים אפילו, במונחים של אסטרטגיה עסקית. למעשה, כ-92.5% מהעסקים הפעילים מעסיקים עד 20 עובדים. זה נתון מדהים בעיניי, שמתאר את מבנה השוק ואת החלק העצום שתופסים בו עסקים קטנים.
ב-66% מהעסקים שנולדו ב-2021 לא מועסקים שכירים, ואילו ב-93% מהעסקים שנולדו ב-2021 ובהם כן מועסקים שכירים, מדובר במספר מצומצם ביותר של משרות (עד 9 משרות שכיר). פירוש הדבר שגם העסקים "הגדולים" שקמו באותה תקופה הם למעשה עסקים זעירים. עוד יש לזכור כי ישנם ענפים משמעותיים (כמו לדוגמה ענף האירוח והאוכל) שבהם העסקים החדשים מוקמים כמעט תמיד עם צוות של שכירים, כך שהם משנים במעט את התמונה ומשפיעים על כלל הנתונים.
עם זאת, עסקים קטנים מוסיפים לשוק משרות רבות. ב-2021 לבדה נוספו כ-64,700 משרות שכיר לכלכלה הישראלית, כתוצאה מלידת עסקים חדשים. משרות אלו מהוות 1.8% מכלל המשרות בשוק השכירים בישראל. בשנת 2020 הייתה תוספת של כ-54,300 משרות שכיר כתוצאה מלידת עסקים, ובשנת 2019 הייתה תוספת של כ-80,400 משרות שכיר למשק הישראלי.
מרבית המשרות התווספו ב-2021 מענף שירותי האירוח והאוכל, שהתאוששו יפה מתקופת הקורונה והוסיפו לשוק כ-13,600 משרות (כ-21% מכלל המשרות החדשות שנוספו באותה שנה). גם בענפי המסחר הסיטונאי והקמעונאי, תיקון כלי רכב מנועיים וענף הבינוי נרשמה תוספת גדולה של משרות לכלכלה הישראלית ב-2021.
עסקים מהירי צמיחה
בשנת 2021 כ-3%.3 מכלל העסקים היו "מהירי צמיחה", כאשר הענף המתפתח ביותר היה ענף המידע והתקשורת, עם עסקים המסווגים בענף תכנות מחשבים, ייעוץ בתחום המחשבים ושירותים נלווים אחרים (צמיחה של 11.4%). נתון זה מאוד הגיוני נוכח הפריחה באוטומציות, טכנולוגיות עבודה והוראה מרחוק והצורך הגובר בטכנולוגיות על רקע משבר הקורונה והשלכותיו. צמיחה משמעותית נרשמה גם בענפי ההייטק, ובפרט בתחום המידע והתקשורת, וכן מענף השירותים המקצועיים, מדעיים וטכניים.
אחוז העסקים מהירי הנמוך ביותר בממוצע נרשם בענפי האמנות, הבידור והפנאי, שם נרשמה צמיחה של 1.9% בלבד.
מסקנות ומשמעויות
נתוני הלמ"ס חושפים את מה שאנחנו רואים מהשטח: ממשיכה מגמת הלידה של עסקים זעירים המעסיקים אדם אחד בלבד (בעל/ת העסק) או מספר מצומצם מאוד (עד 9) של עובדים. על פי מדדים בינלאומיים מקובלים, ביחס לגודל האוכלוסיה בישראל, מדובר בדפוס מובהק של העדפה לעסקים זעירים והעסקה עצמית.
לא קיימים נתונים על פעילות השיווק של העסקים - כיצד הם משווקים את עצמם ובאילו תקציבים. עם זאת, ניתן להעריך בזהירות כי אחוז גבוה מהם משווק באופן דיגיטלי, בין היתר ברשתות החברתיות ובקידום אורגני וממומן, מה שיכול להסביר את העלייה בתחרות ואת תחושת הרוויה שבעלי עסקים רבים מדווחים עליה. על רקע צמיחתם של עשרות אלפי עסקים מדי שנה, עולות שאלות משמעותיות לגבי הצורך וההיתכנות של בידול עסקי ושיווקי, בסביבה שבה התחרות גדלה וגוברת מדי שנה.
נקודה חשובה שעולה מן הדו"ח היא הקושי של עסקים רבים לשרוד בין השנה השנייה לשנה השלישית להקמתם. נראה כי מדובר בפרק זמן שמאפשר לבעל/ת העסק לחשוב שנית על הפעילות, להבין האם נדרשים שינויים או אפילו הפסקה של הפרויקט. באופן כללי, מדובר בכ-25% מכלל העסקים החדשים שנפתחים, ולמרבה הצער, לא נבדקות שאלות כמו האם העסק הוקם לאחר חשיבה ובחינה מעמיקה, האם הוא פועל בצמוד לתוכנית שיווקית ואסטרטגית והאם הוא נעזר בליווי מקצועי. עם זאת, ולאור היכרותי עם עסקים בישראל, התשובה היא כנראה "לא".
