צאו לטייל עם שקית זבל על הראש ועוד המלצות שיווקיות איומות שמסתובבות ברשת

דמיינו שמישהו נותן לכם טיפ: מדי פעם, כשאתם יוצאים מהבית לקניות, סידורים, מפגשים חברתיים - שימו שקית זבל על הראש. זה ימשוך תשומת לב, אנשים יבחינו בכם אפילו מרחוק (מקרוב הם גם יוכלו להריח), אולי אפילו ידברו אתכם, סביר להניח שהם גם יזכרו אתכם ויספרו לחברים. אחלה בחלה של דרך לקבל תשומי.

אם תקראו המלצה כזו, סביר להניח שלא תיישמו אותה. אולי אפילו תפקפקו במי שפרסם אותה.

הבעיה היא שכשזה מגיע לתחומים אחרים - שיווק למשל - טיפים כאלו עלולים להיראות "הגיוניים" ויש אנשים שאשכרה מיישמים אותם. הם אמנם לא הולכים עם שקית זבל על הראש, אבל הם עושים דברים הזויים ומוזרים לא פחות, כמו למשל להכניס שגיאות מכוונות בתכנים השיווקיים שלהם (עליהם הם עובדים מאוד מאוד קשה).

🚮

האמת היא שבדרך כלל, אני מתעלם מטיפים מטומטמים שאנשים מפיצים ברשת. זה קורה במקומות אחרים ומחוץ לשדה הראייה שלי, אבל בתקופה האחרונה (למעשה, מאז הקורונה), אנחנו רואים עליה אינטנסיבית במספר "המומחים" בכל תחום וזה הגיע אפילו אל פתח ביתי, קרי הקהילה שלנו בפייסבוק.

אחת ההמלצות שמסתובבת עכשיו לאחרונה ותופסת מהירות היא להכניס שגיאות כתיב מכוונות בפוסטים ובפרסומים שלכם. ראיתי כבר שישה פוסטים של אנשים שונים שמדברים על זה. אחד מהם אפילו פורסם כאן (ואינו עוד). הפוסטים האלו מספרים בידענות מופלגת שטעויות בפרסום מושכות תשומת לב, מעוררות אינטראקציה, מעלות את זכירות המותג. המהדרין אף מבססים את הקייס שלהם בדוגמאות מקמפיינים שבהם הוכנסו שגיאות במתכוון (או לא).

אכן, כאשר מותג מוכר, מבוסס ואמין מפרסם משהו עם טעות, יש הרבה יותר תגובות ואינטראקציות. זה החלק הגלוי. החלק הסמוי הוא שחיקה אינטנסיבית של המותג, והוא מאוד לא סמוי כשזה מגיע לעסקים קטנים.

חברת ענק (נגיד, נייקי) יכולה להרשות לעצמה לטעות, אפילו במתכוון, בפרסום אחד וספציפי ומפולח שלה, מתוך הטריליון שהיא מפיצה. זה גרגר חסר חשיבות סטטיסטית בתוך המיליארדים שהיא משקיעה בפרסום ושיווק ובניית מותג. פניה סופר נישתית וסופר ממוקדת. זה לא רלוונטי לעסק קטן שמפרסם פוסט, אולי שניים, ביום. לפעמים אפילו פחות. שתקציב השיווק שלו לא נמדד במיליארדים, אלא באלפי שקלים, אולי אפילו פחות. שלא עומדים מאחוריו עשורים של בניית מותג. שאין מאחוריו מאות ואלפי עובדים, שמייצרים אינספור תכנים לפלטפורמות שונות - פיזיות ודיגיטליות.

כשמתרגמים את הטיפ המטופש הזה לעסק קטן, בישראל, זה ממש כמו ללכת עם שקית זבל על הראש. אולי אפילו יותר גרוע.

"גלים" ו"טרנדים" של המלצות שיווקיות ועסקיות מטופשות

זה לא הטיפ המטופש הראשון שמופץ ברשת. חדי העין בטח הבחינו שמדובר ב"גלים". מישהו אחד כותב הברקה כזו או אחרת, ואז ישר כל מיני יועצים אחרים יוצאים מהחורים ומפרסמים את אותה המלצה בדיוק בווריאציה האישית שלהם. תוך דקה זה נהיה Thing. העיוור מוליך את העיוור. בדרך כלל, אם תלכו אחורה, למקור, תגלו שמדובר בתרגום שגוי לגמרי של המלצה אחרת, שבמקור הייתה מאוד ספציפית ומסוייגת, ובמוחם של אותם מומחים ו'מומחים' הפכה להיות טיפ זהב ללקוחות המסכנים שעוקבים אחרים וחסרי המזל שגם מקשיבים להם.

ברוב המקרים מדובר בגישה מאוד איזוטרית בשוק האמריקאי, שהתגלגלה והתעצמה בשוק הישראלי דרך אנשים שכל ידיעותיהם והשכלתם מתמצה בקריאת פוסטים בבלוגים וחזרה - כמעט אחד לאחד - על מה שנכתב שם. בלי שום התאמה לארץ, לגודל האוכלוסייה, לתרבות המקומית, לשפה, ולעוד עשרות אם לא מאות פרמטרים שמשפיעים על השיווק.

תחושות בטן, שברי מידע שנאספו מבלוגים בחו"ל, אינטואיציה לא הכי מדויקת, כל אלו מתערבבים ביחד ליצירת "המלצה" שאנשים קוראים ואחר כך גם מיישמים. ישמור אותי האל מיועצים כאלו, מכל השאר, אשמר בעצמי.

יש דרכים הרבה יותר בריאות לשווק, למשוך תשומת לב

אני לא אומר שאתם צריכים להיות אבשלום קור, אבל כן, כדאי לקרוא את התכנים שאתם מפרסמים, לוודא שלא נפלו שגיאות (אם כן, לא נורא, אפשר תמיד לערוך ולתקן). בטח לא לחבל במו ידיכם בעשייה השיווקית שלכם, בטח שלא להכניס טעויות שיערערו את הביטחון של הקהל בכם, בטח לא להעמיד פני מטומטמים או עילגים או טיפשים או ווטאבר, כדי שאחרים ישימו אליכם לב.

ליצור תוכן שיווקי, להשקיע אנרגיות, משאבים, זמן, כסף - ואז 'לקלקל' את זה עם שגיאות וטעויות, בתקווה שזה מה שיביא לכם את הלייקים או התגובות - זו פעולה מאוד שלילית, שנובעת ממקום של חוסר, של חבלה עצמית. עשו טובה ואל תהיו עילגים, אל תעמידו פני מטומטמים. אל תהרסו לעצמכם את העשייה הטובה והמייטיבה אתכם.

יש דרכים רבות וטובות לעורר מעורבות, ליצור שיח, לגרום לאנשים לעקוב, להתעניין, להעמיק, להכיר אתכם - בלי להסתובב עם שקית זבל על הראש.