איך להפוך קבצים גרפיים למוצרים למכירה, ואיך להצטלם כשמרגישים לא פוטוגניים בעליל

כיועץ ומרצה אני פוגש מדי שבוע עשרות בעלי עסקים ומקבל שאלות רבות ומרתקות שבכל פעם מחדש מעשירות אותי ומלמדות אותי הרבה על עסקים, על שיווק, ובכלל, על החיים. החלטתי לאסוף ולהציג כאן, מעת לעת, את השאלות המעניינות, המשמעותיות והחשובות ששאלו אותי – ואת הדרך שבה אני בוחר לענות עליהן. והפעם: המעצבת המשתדרגת שואלת איך אפשר להפוך סקיצות ועבודות מהארכיון למוצרים שיכניסו לה כסף, ובצלאל שואל איך עושים בוק צילומים מקצועי, כשמרגישים לא פוטוגניים ולא מרגישים בנוח מול המצלמה.

אענה לשאלות מתוך נקודת המבט, צורת החשיבה והניסיון שלי עם עסקים ואנשים. לרוב השאלות, וברוב המקרים, אין תשובה אחת ויחידה: לעסקים שונים יש דרכים שונות לעשות דברים, ולכל עסק ויזם הסגנון, הייחוד, האופי והאופן שבו נכון לו לפעול. עבור חלק מהשאלות תוכלו למצוא תשובות נוספות ודיונים מרתקים, בקבוצת הפייסבוק שלי – "אסטרטגיה שיווקית בכיף". מוזמנים להצטרף.

~

אני מעצבת גרפית ויש לי המון חומרים שלא השתמשתי בהם, פאטרנים, איורים ואובייקטים גרפיים. אני רוצה להפוך אותם למוצרים (הדפסים, טקסטיל) ולא יודעת איך מתחילים. בארץ? בחו"ל? כמה פריטים צריך להזמין מכל אחד? איזה דגמים לייצר? בקיצור, מבולבלת ואשמח לעזרה.
– המעצבת המשתדרגת

לא מעט מעצבים גרפיים שאלו אותי את השאלה הזו בעבר, משום שרבים מהם מחזיקים אינספור עבודות גרפיות ממוחשבות או לא, שיכולות לשמש למגוון גדול של מוצרים. בעיניי, זה בזבוז לשבת על אוצר כזה ולא לנסות להפוך אותו למקור הכנסה (אפילו קטן) עבורך. במקרה הרע, תרוויחי כמה גרושים לבזבוזים. במקרה הטוב, תוכלי ליצור הכנסה קטנה ופסיבית, מחומרים שכבר יש ברשותך. כן, גם סקיצות אבודות יכולות לקבל חיים חדשים ולהפוך לדבר החם הבא ברשת. כבר קרו מקרים.

מקום טוב להתחיל בו יהיה לחשוב על קהל היעד שלך. איזה סוג של מעצבת את? מהו אופי העבודות שלך? האם הן צבעוניות ומשמחות, או קודרות וציניות? האם הן מתאימות יותר לילדים, או למבוגרים עם טעם משובח? לפי אופי וסוג העבודות, תוכלי לזהות די בקלות את קהל היעד שאליו את פונה, ולהבין מי האנשים שעשויים להתעניין ולרכוש את המוצרים שלך.

דיברת על מוצרים ולכן אתמקד בזה, אבל זכרי שאת יכולה למכור גם את הקבצים עצמם, במגוון רחב של אתרים וחנויות. קבצים להדפסה עצמית (printables) הם תחום לוהט באתרים רבים, כמו אטסי ודומיו, ואפשר גם למכור את העיצובים למעצבים – שזקוקים לחומרים גרפיים ורוכשים אותם דרך אתרים ייעודיים (כמו אתרי שיתוף התמונות, אתרים למכירת פאטרנים לטקסטיל ועוד).

מכאן נמשיך לבחירת המוצרים עצמם. כשעושים את הצעדים הראשונים בתרגום של עבודות גרפיות למוצרים פיזיים, כדאי מאוד להתחיל עם אתרים כמו סוסייטי6, שחוסך את כל כאב הראש של תהליך הייצור, בקרת איכות, שינוע וניהול מלאי. האתרים האלו עובדים On Demand ומייצרים כל מוצר לפי הזמנה. מעיצוב אחד שאת מעלה, תוכלי ליצור עשרות פריטים שונים: תמונות והדפסים לבית, טקסטילים לקירות ולמיטה, כריות לסלון, מצעים, שעונים, תיקים, חולצות, וילון לאמבטיה (בחיי!) ועוד ועוד.

בתהליך כזה, הייצור והשילוח אל הלקוח (בעולם או בישראל) נעשה אוטומטית. את צריכה רק לעשות סדר בתיקיות שלך (כמה קשה לבחור מכל העבודות, הא?), להעלות את העיצוב, לבחור את המוצרים שאת רוצה לייצר – והחנות באוויר. כאבי הראש של הייצור, האריזה, המשלוח ושירות הלקוחות – הם באחריות האתר.

אני מכיר חנויות מוצלחות בארץ ובחו"ל (כולל חנויות אטסי ומרמלדה) שמשתמשות באתרים כמו סוסייטי6 לייצור ליין שלם של מוצרים. מעלים עיצובים, מזמינים מוצרים אליהם הביתה, ומוכרים אותם בחנות הפרטית (כדי אפשר יהיה לארוז ולמתג אותם תחת שם המעצב/ת).

זו התחלה רכה ודי נוחה, שאפשר להתחיל כאן ועכשיו. אחרי תקופה שבה בדקת קצת את השוק וקיבלת משוב מהגולשים על העבודות שלך, אפשר להתחיל ולגשש – לצאת לחיפוש אחר יצרנים גדולים, להתחיל להדפיס כמויות ולא רק on demand – ולפתח לאט לאט את העסק. יש בארץ עסקים רבים שמספקים שירותי הדפסה על מנעד עצום של מוצרים, ואת רק צריכה להרים כמה טלפונים, לבקר בחנויות, לראות דוגמאות, להתייעץ עם חברים ועם אומת הפייסבוק שלך, ולמצוא את הספק/ים המתאימ/ים עבורך.

בואו נניח שאתם רוצים לעשות לעצמכם "בוק" של צילומי יח"צ כדי שיהיו תמונות יפות וייצוגיות שלכם באתר ובשלל הפלטפורמות הדיגיטליות בהן יש לכם נוכחות. זה נראה כמו דבר שכדאי לעשות, נכון? אבל מה אם אתם מרגישים מאוד לא פוטוגניים? איך בכל זאת?
דיון מתוך הקבוצה "אסטרטגיה שיווקית בכיף"

זו סוגיה לא פשוטה, בעיקר בעידן שבו נדרשת מאיתנו חשיפה הולכת וגוברת וקשר אישי יותר עם הגולשים סביבנו (אי אפשר להתחבא מאחורי תמונה מהברמצווה או איזה דימוי וקטורי שמזכיר אותנו, שמישהו עשה עבורנו בפייבר). אני גיליתי שעבור לקוחות שממש מתקשים בזה, יש כמה צלמים שהם גם פוטו-תרפיסטים (המתמחים בטיפול או העצמה דרך צילום והתבוננות עצמית).

זה נשמע אולי קצת מוזר, אבל זה עובד יפה. דרך עבודה רגשית אפשר להוציא צילומים מעולים, ואז אתה מרוויח פעמיים: גם צילום וגם טיפול לייט במחיר של אחד. אני ביקשתי מחברה טובה, צלמת, שתצלם אותי בסביבה שהכי נוח לי בה – בבית. אני אוהב את התמונות מאוד, לא אוהב איך שאני נראה בהן (מה עוד חדש), ובגדול נבוך מלראות את עצמי מחייך (בעיקר מהדף של כע"ב). אבל עם הזמן מתרגלים וזה נהיה פשוט יותר.

בעבר משווקים נדרשו "לחטא" את הרשת ממופעים של תכנים אישיים, שנראו זרים לתרבות ו'לא מקצועיים'. אני חושב שזו הנחת עבודה קלוקלת שלקחנו מהאמריקאים ותרבות ה-PC הארגונית שלהם. למרבה המזל פייסבוק הגיע ועם כל הבעיות שלו, ממש שינה את כללי המשחק. היום אנשים רוצים לראות, לחוות ולהרגיש את האנשים שהם עובדים איתם – ואני פוגש את זה שוב ושוב בעבודה עם לקוחות. המימד האישי הזה (שבא לידי ביטוי אפילו בתמונה בדף הפייסבוק שלך) יכול להוסיף כ"כ הרבה לתהליך העבודה – שזה נהדר.

נשאלת השאלה איזה סוג של צילום כדאי לבחור. בדרך כלל, יש שתי אפשרויות: צילום אולפן וצילום אווירה או חוץ. בראשון, אתה מגיע לאולפן צילום מקצועי ויוצא עם תמונות אחידות, על רקע שנבחר בסטודיו (בד"כ רואים צילומים על רקע לבן, לפעמים גם שחור, אבל בכל מקרה כדאי להימנע מרקעים אחרים כמו עננים, קיר לבנים ושאר קלישאות איומות שכאלה). סוג הצילום השני נעשה בחוץ, בסביבה פתוחה או לחילופין – במקרה של צילומי אווירה – במשרד, סטודיו או חלל העבודה שלך. אפשר לבחור את המקום שבו אתה עובד, את הפינה היפה והמוצלת בעיר הסואנת, וכל לוקיישן אחר שמעביר את המסרים שאתה מעביר בשיווק שלך, ומיישם בעסק שלך.

בעיניי, צילום אולפן משדר במיידי משהו פחות טבעי מהיומיום שלנו. משהו בחוויה הלא-קז'ואלית הזו עובר הלאה. ורובנו נראים בצילומים האלו טוב, אבל לא במיטבנו. זו לא סביבה טבעית ואורגנית לנו, יש בזה מימד מסוים של מבוכה שלטעמי עובר הלאה. והגרוע מכל – אם זה לא עשוי ממש טוב, זה מאוד שבלוני. הייתי מעדיף לראות תמונה שלך במשרד כלשהו, על ספה בלבוש קז'ואלי וכו', מאשר תמונת אולפן קלאסית. משעמם, לא?

יש לכם שאלה למדור? רוצים להתייעץ? הצטרפו לקבוצה, כתבו לדף הפייסבוק שלי, או צרו איתי קשר במייל.