יש אנשים שמקפידים לשמור על המוח שלהם. הם לא צורכים חומרים העלולים להזיק לו, דואגים לתזונה נכונה המספקת לו את כל החומרים להם הוא זקוק, נותנים לו לנוח כשהוא צריך ומרעיפים עליו אהבה מרובה. אני, באופן לא מפתיע, לא מהאנשים האלה.

אני מאמין שהמוח הוא זירת משחקים וניסויים מופלאה ונפלאה מאין כמוה. הוא ממילא מגיע בלי תעודת אחריות, ועשרות הספרים המנסים להיות "המדריך למשתמש" לא ממש מספקים את הסחורה. הוא מפתיע אותנו, מצחיק אותנו ומעציב אותנו, ובאופן כללי די שולט על חיינו. ובכן, חשבתי, אם הוא נמצא שם, ועושה עבורנו כל כך הרבה, למה שלא נבקש ממנו ללכת את הקילומטר הנוסף? במילים אחרות: למה שלא ננצל אותו, במובן Abuse, נמתח אותו, נבדוק אותו, נאתגר אותו ונפתח אותו?

לפני שניגשתי לפתוח את מכסה המנוע, חקרתי במשך כמה חודשים את השיטות והטכנולוגיות ההזויות ביותר בחקר המוח. פסלתי את רוב הטכניקות, אך בסיום התהליך מצאתי כמה דברים מעניינים – שטרם נחקרו מספיק או טרם הראו תוצאות ממשיות בניסויי מעבדה. בחרתי מראש שיטות שאוכל לעשות בעצמי, או בעזרתם האדיבה של חבריי המופרעים, עם עזרים שנמצאים כמעט בכל בית.

בדקתי, במשך כשנה וחצי, צלילים שאמורים לפתח את התודעה, מסרים תת-הכרתיים שמתיימרים לעורר את החושים, ולא מעט הקלטות וספרים דיגיטליים שהבטיחו הרים וגבעות. ניהלתי רישום מסודר של הניסויים הלא-מדעיים בעליל שלי, כדי לעקוב אחר התוצאות על ציר הזמן.

הניסוי הראשון עליו אכתוב הוא דווקא אחד האחרונים שביצעתי. מעולם לא האמנתי שאפשר ללמוד ספרדית באמצעות הקשבה לאייפוד בלילות (וצדקתי, לצערי), אבל הייתה לי תחושה מאוד חיובית לגבי היכולת שלנו לקלוט מסרים תוך כדי שינה. ניסויים ראשונים שעשיתי בחדר השינה שלנו הראו באופן חד-משמעי שבאמצעות אימון נוכל לתרגל את המוח שלנו להישאר פחות או יותר ערני כשאנחנו עמוק בשינה. על הניסויים האלו אכתוב בהמשך, אבל אקדים ואומר שהם עשו לי כאב ראש רציני ששום אופטלגין לא הרחיק, ולכן כדאי שתימנעו מהם.

הרעיון מאחורי ניסוי "מה הסינפסות עושות בלילות" היה פשוט. מדי לילה הלכתי לישון עם טקסט כלשהו, ובבוקר ניסיתי לשחזר חלקים ממנו שהושמעו בזמן שישנתי. התחלתי עם גרסת האודיו לספר של טים פאריס "ארבע שעות עבודה בשבוע" – ספר שקראתי אך הדחקתי קלות. לאחר שבועיים, קלטתי שאני שולף מהכובע רעיונות שהגיעו ישירות מהספר, באופן לא מודע. המלצתי לבחורה שמקימה עסק חדש על טיפ שנכתב בספר (ובאופן אישי לא אהבתי במיוחד), וברגע שהשטות הזו יצאה לי מהפה ידעתי: עליתי על משהו.

אבל זו הייתה חוכמה קטנה מאוד, לשחזר ידע שכבר הופנם קודם לכן. אולי, הקשיתי על התוצאות שהשגתי, אולי זה סתם צירוף מקרים של שליפה לא מודעת מהתת-מודע. הערכתי שהשמיעה הדגישה מסרים שכבר קראתי, או פשוט הציפה אותם במעלה הזיכרון שלי. הניסוי השני היה קצת יותר מסובך – ללכת לישון עם ספר שטרם קראתי.

האמת, זה לא היה קשה במיוחד. במשך לא פחות מארבעה שבועות ישנתי, לילה לילה, עם גרסת האודיו לספר "סוטרת הלב" של אושו באוזניי. זו לא הייתה חוויה מרנינה במיוחד, אבל הגילוי שלאחריה בהחלט עורר בי עושר. קשה היה לי להעריך האם המוח שלי קלט את הטקסטים, ואם כן באיזו מידה. כשקראתי את הספר הוא נשמע לי מוכר, אבל זו חוכמה מאוד קטנה: אושו במילא חוזר על דברים שגרתיים למדי. ניסיתי לאתגר את עצמי, וביקשתי מחברה – נאמנת אושו – לבחון אותי. היא ביקשה ממני לתאר מדיטציה מסוימת, עליה מעולם לא שמעתי.

וכאן קרה הדבר המפתיע (והמשעשע). לא הצלחתי לזכור את המדיטציה, והתחלתי לפקפק באגדות האורבניות על למידה מתוך שינה. החברה לא ויתרה, וביקשה ממני להמציא משהו. החלטתי לזרום, והמצאתי "על המקום" תהליך של דמיון מודרך. באופן מכוון אמרתי את הדברים הראשונים שקפצו לתודעתי, גם אם הם נראו חסרי כל פשר.

היה דמיון מפתיע בין המדיטציה ש"המצאתי" לבין האימון המדיטטיבי שאושו מאזכר שם. הדמיון לא הסתכם בעקרונות (או אז אפשר היה לפטור אותו כצירוף מקרים), אלא בפרטים ספציפיים מתוך המדיטציה.

המסקנות הלא מדעיות שלי מהניסוי הן:

1. אפשר לקלוט דברים מסוימים מאוד בזמן שאנחנו ישנים.
2. המידע המתקבל מאוחסן באופן חלקי ושברירי, אך נגיש למדי בשעת הצורך. סביר להניח שלא נוכל ללמוד שפה חדשה, אבל אולי נוכל להעשיר את אוצר המילים שלנו או את ההיכרות עם דפוסי השפה ומבנים תחביריים (אני נשען כאן על תיאוריות טרום-הלידה בבלשנות).
3. הזיכרון מאוחסן בצורה שגויה. אנו רגילים לאחסן זיכרונות לימודיים בחלק מסוים של המוח. להרגשתי, את הידע שצברתי בהקשבה תוך כדי שינה אחסן המוח שלי בבויידעם נידח, שמקורב יותר לאזורים המשויכים לתת-מודע ופחות לרציונל. אני חושב.
4. למידה תוך כדי שינה עושה כאב ראש נוראי, ותגרום לכם לקום עצבניים נורא בבוקר. אל תשאלו אותי מדוע.
5. החלומות שתחלמו באותה תקופה יהיו קשורים בחלקם לסמנטיקה של הטקסט אותו אתם שומעים. יכול להיות שזו המודעות שלכם לתוכן שבחרתם, ויכול להיות שזה התוכן עצמו שמפעפע פנימה אל תוך חלומותיכם.
6. כדאי להישמר מפני ספרים עם מוזיקה, שינויי ווליום או קטעים שכוללים אפקטים קוליים. זה מבהיל לאללה.