על עבודה, יזמות והפרעת קשב

את אחד הדברים המשמחים ביותר בנוגע להפרעת קשב וריכוז שמענו לפני הרבה שנים בהרצאה של פסיכולוגית תעסקותית: "סביבת העבודה היא סוף סוף מסגרת ביטוי מתאימה למבוגר עם הפרעת קשב. בבית הספר ובאקדמיה החולשות של הפרעת הקשב נמצאות במרכז. את סביבת העבודה וגם את המקצוע ניתן לבחור וגם לשנות." אם קראתם ראיונות עם אנשים עם הפרעת קשב שהצליחו בחייהם, ודאי ראיתם שרק מעטים מהם הצטיינו בלימודים, אבל רבים הצטיינו והצליחו בקריירה שלהם. הסיבה היא שמרכיבים רבים של ההפרעה עשויים להוות יתרון במקום העבודה או בעבודה כעצמאי.

זן מסוים של אנשים עם הפרעת קשב מביא איתו למקום העבודה אנרגיות גבוהות יוצאות דופן. זן אחר הוא אנשים עם הפרעת קשב שתמיד יצליחו להסתדר עם כל לקוח. ניסיון החיים שלכם הרי פיתח אצלכם יכולות הישרדות מרשימות. אנשים עם הפרעת קשב יכולים להיכנס לעומקם של דברים שהם אוהבים (ולא להיכנס כמעט בכלל לדברים שאינם אוהבים) ולהגיע לדקויות שעובדים אחרים לא יגיעו אליהן. הצורך להצליח וליצור חוויה מתקנת של שנות הילדות המורכבות גם הוא יכול לשחק לטובתכם, ויש אנשים עם הפרעת קשב שמגיעים להישגים מדהימים בסביבה נכונה, המאפשרת להם לפרוח.

בד בבד עם האופטימיות השורה על פרק זה, חשוב לומר שמבוגרים רבים מגיעים אלינו לטיפול סביב קשיים בעולם העבודה. לרבים יש מקצוע שהם אוהבים, אבל הם סובלים מאיחורים, מקשיים בניהול זמן, מקשיי שינה המשפיעים על התפקוד בעבודה, מדחיינות ועוד. בפרקים הבאים נרחיב על הקשיים האלה.

מעניין שאצל לא מעט אנשים יש פער תפקודי גדול בין החיים האישיים לעבודה. יש אנשים שמתפקדים בעבודה בצורה מעוררת השתאות, אך מזניחים את כל ההיבטים האחרים של חייהם. אחרים מתפקדים מצוין בחייהם האישיים, ובעבודה הם נתקלים בקושי שצובע את כל עולם העבודה באפור. העבודה היא לפעמים עולם אחר עבורנו, עם התנהלות אחרת, פלנטה שיש לה חוקים משלה.

האם אני במקצוע הנכון ובמקום הנכון?

אין ספק שיש מקצועות שמתאימים לנו יותר ויש כאלה שפחות. כל אדם הוא שונה, כישוריו שונים, מידת העניין שלו שונה וכן הלאה. מציאת המקצוע או העיסוק הנכון חשובה מאוד לכולם, אבל חשובה במיוחד לאנשים עם הפרעת קשב. הסיבה העיקרית לכך היא שעם הפרעת קשב קשה מאוד להתמיד במצבי שעמום; יש צורך בגירוי מתמיד ובעניין כדי להפיק את המרב. מקצוע לא מתאים יכול להוות מקור בלתי נדלה לקשיים ולאומללות אצל הסובלים מהפרעת קשב. אין רשימת מקצועות שמתאימים לכם יותר, אבל מקצועות דינמיים, שיש בהם גם עבודת שטח, או מקצועות הכוללים עבודה עם אנשים, בדרך כלל מתאימים יותר מאשר מקצועות המחייבים ישיבה ממושכת במשרד מול מחשב. יחד עם זאת בחברות הייטק עובדים אנשים רבים עם הפרעת קשב, כך שלא מדובר פה על כלל חד משמעי. סביר להניח, למשל, שאם התחום שלכם הוא משפטים, תזדקקו לעתים קרובות לתמיכה תרופתית של ריטלין ודומיו, משום שעבודת המשפטן מצריכה שעות ארוכות של קריאה וכתיבה, כמו באקדמיה. אם יש לכם ספקות כבדים בנוגע למקצוע שלכם, כדאי לפנות כמובן לאנשי מקצוע בתחום או לייעוץ תעסוקתי, רצוי אצל יועץ שמתמחה בהפרעת קשב.

סביבת העבודה

הסיוט של כל אדם עם הפרעת קשב הוא עבודה בחלל פתוח (open space): זו סביבת עבודה שיש בה הסחות רבות, המקשות מאוד על הריכוז. אוזניות עם רעש לבן, הגבהת המחיצות, בקשה מיוחדת למעבר לחדר לבד, עבודה בחדר ישיבות ריק מאנשים או בבית קפה שקט (עם הגב לקהל) עשויות להקל על המצב. זכרו כי לפעמים אתם במקצוע הנכון, אבל לא תחת המנהל הנכון. באופן כללי המנהל הטוב ביותר לאדם עם הפרעת קשב הוא מנהל שמפקח ומסייע בניהול המשימות, אך לא שיפוטי או פולשני מדי.

האם לספר בעבודה שיש לי הפרעת קשב?

זו שאלה טובה שאנשים שואלים אותנו לפעמים. אנו חושבים שהיא אישית ותלויה במספר גורמים. אם באופן כללי מרוצים מכם, אבל יש כמה נקודות בעייתיות יותר, אפשר בהחלט לספר בשיחה אישית שאובחנתם והתחלתם לטפל בעניין. אם לא מרוצים מכם, סביר להניח שלא תזכו ליחס אוהד במיוחד לאחר השיתוף; ייתכן גם שזה ייראה כתירוץ. נתקלנו גם במצבים שמקומות עבודה זיהו פוטנציאל אצל אנשים, אך ראו שיש בעיה כלשהי, והציעו בעצמם לגשת לאבחון ואף לממן טיפול/אימון כהשקעה באדם לטווח ארוך.

לא למדתי מה שרציתי

אחת החוויות הקשות של אלה שאובחנו בגיל ארבעים ומעלה היא ההבנה שאילו אובחנו בגיל צעיר יותר, יכלו אולי ללמוד את מה שחלמו ללמוד. אנשים רבים עם הפרעת קשב פנו למקצועות שאינם אוהבים, כי חשבו שלא יוכלו ללמוד או לעסוק במשהו "רציני". בגיל ארבעים הם חשים שזה לא מעשי להתחיל ללמוד משהו חדש, הן מבחינת ההיערכות בתקופת הלימודים והן אחריה כשירצו למצוא עבודה במקצוע שרכשו. זה ללא ספק תהליך של אבל על אפשרויות שהיו ואינן. אחת האפשרויות המעשיות ליצירת שינוי תעסוקתי היא פתיחת עסק עצמאי קטן או גדול, אך כדאי מאוד לעשות זאת עם ליווי, ומיד נפרט מדוע.

דגשים מעשיים:

• למבוגרים רבים עם הפרעת קשב יש יכולת לרקום יחסים אישיים טובים. שימו דגש על כך במקומות העבודה, כי יחסים טובים מפצים לעתים על הקשיים בתפקוד.
• בדקו איך אתם יכולים להביא לידי ביטוי את יתרונותיכם; אין ספק שיש לכם. עובדים תמיד נמדדים במעין מאזניים של יתרונות וחסרונות. חזקו את צד היתרונות.
• היזהרו מלפצות על קשייכם בשעות עבודה מוגזמות. זו נטייה נפוצה שגורמת לשחיקה מהירה.
• רבים מכם מעדיפים להישאר במקומות העבודה בשעות הערב והלילה, כשכולם הולכים ומשתרר סוף סוף שקט. זה פתרון טוב ליום בשבוע, אך רצוי כאמור לא להפוך את זה להרגל. נסו להגיע מוקדם (לא קל, אך יעיל), לפני שכולם מגיעים. האפקט דומה.
• ועוד בענייני שעות: נסו להפוך את שעות הבוקר, 12:30-09:30, לשעות "קדושות". אם עשיתם את שלכם בשלוש השעות האלה, תהיה ההרגשה שלכם לאורך היום מעולה. ותרו על ריכולי בוקר בפינת הקפה, שימו אוזניות או אטמי אוזניים, וכנסו לעניינים. אחרי ארוחת הצהריים, כשהיעילות יורדת וכבר הספקתם דברים חשובים היום, זה בדיוק הזמן לבהייה באינטרנט, לסידורים ולשיחות.
• בוסים שונאים איחורים מכל סוג שהוא. אם אתם מאחרים כל הזמן, סביר שתפוטרו, גם אם אתם עובדים מצוינים. אם אתם נהנים מהאדרנלין שבהגעה בדקה ה-90 או אחריה, שמרו זאת לפגישות עם חברים ומשפחה, ורכזו מאמצים סביב הגעה בזמן לעבודה. עוד על כך בפרק על איחורים בספרנו.
• מצאו כלי יעיל עבורכם לניהול משימותיכם: יומן, תוכנה כלשהי, אפליקציה וכו'. רוב המבוגרים עם הפרעת קשב שוכחים, מאבדים ומתויגים מהר מאוד כ"חסרי אחריות". אל תישענו על הזיכרון של אחרים; הישענו על כלי הניהול שלכם. בהתמודדות עם קשיי זיכרון וארגון אין מנוס מלרשום הכול.
• כדאי לבחור כל יום משימה אחת קשה או מעיקה ולעשות אותה בבוקר. זכרו שעל פי רוב תהיה הנטייה שלכם להימנע ממשימות משעממות או טכניות שלעולם לא מגיע הזמן המתאים לעשותן.
• אם יש לכם קשיים נקודתיים בהתנהלות במקום העבודה, כדאי לעשות כמה פגישות ממוקדות עם מטפל/מאמן בהפרעת קשב ולאתר כלים ספציפיים. מומלץ לעשות זאת במיוחד בתחילת עבודה חדשה.

עוסקים עצמאיים ועבודה מהבית

עבודה עצמאית, בהשוואה לעבודה כשכיר, מערימה קשיים רבים על מבוגרים עם הפרעת קשב, ומבליטה את נקודות החולשה. באופן גס ניתן לומר שנכון יותר לסובלים ממנה לעבוד כשכירים או במסגרת כלשהי, לפחות באופן חלקי. יחד עם זאת, אם נבדוק זאת, אין ספק שנגלה ששיעור העצמאים הסובלים מהפרעת קשב הוא גבוה; כלומר: רבים מהאנשים עם הפרעת קשב מתפרנסים מעבודה עצמאית.

למה זה כך? מעבר לכל הקשיים התפקודיים שהוזכרו (ניהול זמן, התארגנות וכו') יש מנהלים שמתקשים לעכל אנשים עם הפרעת קשב וריכוז, במיוחד את ההיפראקטיביים שבינינו. מלבד זאת, בעבודה כעצמאי יש לכאורה ריגוש גבוה יותר, חופש רב יותר ופחות מגבלות. רבים בוחרים לפתוח עסק עצמאי מתוך מחשבה שההתמודדות תהיה קלה יותר. פעמים רבות המציאות מראה שאין זה כך. להיות עצמאי, במיוחד בשנים הראשונות, זה כלל לא פשוט כמעט לכל אדם (אך אפשרי!).

עצמאי הוא גם איש המקצוע (מעצב פנים למשל), אבל גם המנהל של עצמו, המשווק, גובה הכספים, זה שמתמודד עם הלקוחות, האחראי על סביבת העבודה, על פיתוח וייעול העסק ועוד. המשמעות היא שכדי שהעסק יצליח, יש להשקיע כשליש מהזמן והאנרגיות במשימות שונות שאינן קשורים ישירות לעיסוק המקצועי. לאדם עם הפרעת קשב אורבים עוד קשיים מלבד אלה הכרוכים ממילא בהתנהלות עצמאית. להלן כמה פעולות שכדאי לנקוט:

• למצוא שותף עם יתרונות וחסרונות אחרים משלכם או מישהו לשתף איתו פעולה בדרך כלשהי, כדי שתדעו שיש בתמונה עוד מישהו שאתם מחויבים לו.
• להיעזר בתחילת הדרך בליווי של איש מקצוע: מאמן מומחה בהפרעת קשב או חונך דרך מט"י (מרכז טיפוח יזמות של הרשות לעסקים קטנים) בעלי הבנה גם במרכיבים הרגשיים של עבודה כעצמאי. הנטייה של אנשים עם הפרעת קשב היא להתמקד בהווה ולחיות בסגנון הישרדותי. הנטייה הזו מחבלת בעסק הדורש חשיבה קדימה, תכנון לחודשים הקרובים והסקת מסקנות מהעבר.
• ללמוד ולהבין את הפרעת הקשב ולפתח מודעות לדברים שיש להקפיד עליהם במיוחד, כדי שהעסק לא ייפגע.
• להגדיר שעות עבודה לכל יום. כשעובדים כעצמאים, המסגרת בדרך כלל לא מספיק ברורה.
• לגייס מזכירה מעולה ומסודרת, נער/ה או סטודנט/ית למספר שעות מצומצם בשבוע למשימות משרדיות (פתרון זול ויעיל).
• למצוא סביבת עבודה מתאימה – בתי קפה, משרד מחוץ לבית, מקומות שקטים. לכל אחד סביבה העבודה המתאימה לו, ולעתים הבית הוא סביבה מעכבת ומלאת הסחות.
• להגדיר מטרות שבועיות. הגדרת מטרות שבועיות חיונית ככלל וחיונית לעסק עצמאי בפרט.
• לבצע בכל שבוע לפחות משימה אחת הקשורה לשיווק (תחזוקת האתר, הכנסת תוכן לפייסבוק, שליחת מיילים ללקוחות פוטנציאליים וכו'). אנשים עם הפרעת קשב סולדים בדרך כלל ממשימות שיווק, ותמיד מעדיפים לדחות אותן למחר, אבל אחד מעמודי התווך של כל עסק הוא השיווק, והכרחי להקדיש לו זמן. אם אתם לא מצליחים לעשות זאת בעצמכם, מצאו מישהו אחר שיעשה זאת. העסק לא ישרוד בלי שיווק.

מתוך הספר 168 שעות של הפרת קשב/טל קפלינסקי וד"ר ירדן לוינסקי. לאתר הספר ולרכישה.

• טל קפלינסקי היא מאמנת תפקודית ומטפלת התנהגותית-קוגניטיבית (CBT), מומחית בטיפול במבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז. בעלת קליניקה פרטית בתל אביב ובבית יצחק. יוצרת היומן המצליח עוזר אישי.
• ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה. רופא בכיר במרפאת המבוגרים בבית חולים שיבא, תל השומר ואחראי על המרפאה לטיפול נפשי מקוון. בעל קליניקת רזולוציה בתל אביב. במהלך השנים האחרונות ייסד ופיתח מספר מיזמי אינטרנט לטובת הציבור.