גרביים מפנקים או גרביים צבאיות? מה עושים כשהעברית והקהל לא מדברים באותה שפה

לפי כללי הלשון - גרביים הם זכר, אבל הלקוחות מחפשים גרביים יפות ואנחנו, כמשווקים, תקועים באמצע בין מה שנכון לעשות, לבין מה שאולי נכון יותר לעשות, מבחינה שיווקית. איך מחליטים האם גרביים הם יפים או יפות בכתיבה השיווקית שלנו, ומה אנחנו יכולים ללמוד מזה על הצד המעט-פילוסופי וקונספטואלי של שיווק

היי, אני טל, ויש לי אישיוז עם גרביים.

בכל פעם אותו סיפור. לקוחה מחליטה יום בהיר אחד למכור גרביים אונליין. מיד כשאני שומע את המילה הזו, האוזניים שלי נזקפות. אנחנו צריכים לקבל החלטה כאן ועכשיו, אני אומר לה, את צריכה לבחור אם את כותבת "גרביים יפים" כמו שצריך, או "גרביים יפות" כפי שאנשים מחפשים.

וזה נראה דיון מטופש, שלא לומר - רֹאשׁ בָּטָטָה - אבל זה דיון מהותי שאפשר ללמוד ממנו רבות. הוא מלמד אותנו על בחירות סגנוניות ומילוליות שמאותתות לקהל היעד שלנו כל מיני דברים עלינו ועל המוצר שלנו, אבל גם ברמה הפשוטה ביותר, והפרקטית, הן עוזרות ללקוח להגיע אלינו בקלות.

ניקח למשל שתי חנויות שמוכרות גרביים.

הראשונה, "גרביאלה", חנות יוקרתית שמוכרת גרבי צמר מפנקים לחורף. הגרביים עשויים מפלומת אלפקות שנאספת בטבע מקוצים ושיחים נמוכים, ועלותם ללקוח - 200 ש"ח הזוג.

השניה, "למתגרב", מתמחה במכירת גרביים לחיילים לפי קילו. במקרה כזה אלו יהיו גרביים תקניות וצה"ליות, סופגות ומנדפות זעה שעשויות סיבי ניילון וכותנה ביחס שווה ועלותן - 15 ש"ח הזוג.

ההבדל כאן הוא לא רק בתיאור המוצר, או בקהל היעד שלו, או בסגנון הכתיבה (אווירתי, תיאורי ורגשי, או טכני, מעשי ופרקטי), אלא גם במין. פעם אחת הגרביים הם אדון, ובפעם השנייה הגרביים הן גברת. איך זה קרה?

שגיאות לשון הן צרימת ציפורניים על לוח, עבורי. אני מתכווץ כשאני פוגש בגרביים יפות או צבאיות. אבל אני לחוד, והקהל לחוד.

בדקתי את זה בעבר הרחוק, וגיליתי שקהל החיילים מגיב גרוע לגרביים צבאיים. הוא לא מוצא אותם בכלל. הוא בכלל רוצה גרביים צבאיות, וזה מה שהוא מחפש בגוגל, וזה מה שהמתחרים החביבים מקדמים בלב שלם וביד רמה ובזרוע PPC ו-SEO נטויה. וגם, איזה מוזר זה, חושב לו החייל, שהאתר הזה תופס עלי תחת. מה זה גרביים צבאיים, הרגע סיימתי תיכון, תעזבו אותי באמאשלכם.

ביקום מקביל, אותו חייל גדל והתבגר והתברגן, שיבה זרקה בשערו, וכעת הוא גר לו במגדל יוקרה מנקר ומנכר בלב הכרך הסואן ושמו תל-אביב. הוא קורא את האינסיידר, מכור לאפליקציות ניהול משימות (אבל לא מצליח באמת להתמיד איתן או/ו עם המשימות), וצורך את רוב התוכן שלו באודיו. הוא נשוי ואב לשני ילדים וחצי, עובד במשרה יוקרתית שגוזלת הרבה שעות אבל מכניסה הרבה כסף, והוא החליט שעכשיו הגיע תורו ושהוא רוצה ליהנות מהדברים המעודנים והנעימים שלחיים (ולכסף) יש להציע לנו. יש לו תואר שני, הוא עוקב נלהב אחרי הדף של האקדמיה ללשון, ועל כן מצטמרר כשאומרים לו "אני יתקשר אליך" או "היא יושנת עכשיו", וגם הביטוי "גרביים איכותיות ויוקרתיות" גורם לו לחשוד בעסק. איך יבואן שאמור להיות fine, מהודק, מוקפד, שיודע למשש את הגרביים ולזהות מי איכותי (כן! בזכר!) ומי לא, כותב בכאלו שגיאות?

זו רכישה שכל כולה מבוססת על ניואנסים, וכאן, שגיאה לשונית היא - זוכרים - צרימת ציפורניים על לוח. היא עלולה להכשיל את הרכישה ולגרום ללקוח לחשוב שמי שעומד מולו הוא לא כזה רציני ולא כזה יוקרתי, ואולי האלפקה היא בכלל לא אלפקה and what not.

הגרביים כמשל

הדיון הזה הוא די פשוט, ואני חושב ומקווה שהבנתם שאני ממש לא מדבר רק על גרביים אלא על בחירות סגנוניות בכתיבה השיווקית שלכם. על שפה ועל לשון ועל תחביר ועל דקדוק ועל הדרך שבה אתם מדברים אל / בעבור קהל הלקוחות שלכם.

כי בעולם המקסים והקסום של שיווק גרביים יכולות להיות זכר והם יכולים גם להיות נקבה. מאוד מתקדם מצידם.ן. ואולי בכלל הגיע הזמן להכריז עליהםן כג'נדרקווירים ולגמור עם זה וזהו?

אז בפעם הבאה שאתם כותבים פוסט או מאמר או מסר לקהל שלכם, חשבו שניה - האם הוא גורב גרביים יפים, או לובש גרביים יפות?

(אגב! איזה מעניין זה ש"לגרוב גרביים" תפס, וגם "לנעול נעליים" הולך לא רע, אבל אין לנו "למעול מעיל" או "לכנוס מכנסיים"? מה חבל. אבל זה כבר יותר מדי מחשבות על בגדים בשעת לילה שכזו.)

הרשמו לעדכונים על מאמרים חדשים:
חובה להזין כתובת אימייל
הכתובת שהוזנה אינה חוקית