חוזים הם לפעמים געגועים: חמישה מיתוסים שגויים על חוזים והסכמים בעסק הקטן

בימים אלו אני חוגגת שלוש שנים להפיכתי משכירה לעצמאית. אחרי שנים של עבודה כיועצת משפטית בשירות הציבורי עברתי להיות עורכת דין פרטית ועשייתי מתמקדת בליווי וייעוץ לבעלי עסקים קטנים. במסגרת העבודה שלי אני משוחחת עם בעלי עסקים מכל הגוונים ומכל הסוגים: יועצים ונותני שירותים, עסקים הפונים לקהלים בעלי מאפיינים מיוחדים כמו קטינים ועסקים שמוכרים מוצרים שמצריכים מעטפת משפטית מאד מדויקת כמו קוסמטיקה.

על אף המגוון הרחב הזה, ישנו מכנה משותף חוצה תחומים בדמות כמה תפיסות שגויות הרווחות אצל הרוב המכריע של בעלי העסקים ששוחחתי איתם. מקורן של תפיסות אלו, להערכתי, הוא בפער הקיים במידע המשפטי ובהנגשה שלו לבעלי עסקים קטנים, וכן בדימוי שלילי של עורכי דין שמרתיע גם את אלו שכבר כן מעוניינים לגשר על הפער האמור.

במאמר הזה אביא את חמשת האמירות הנפוצות ביותר שאני שומעת מבעלי עסקים, ואפרט מדוע לדעתי אין בהן ממש. במוקד המאמר עומד השימוש בחוזים במהלך ההתנהלות העסקית השגרתית שלנו. חוזה מבחינתי זה שם כולל לכל אמצעי ההתקשרות שלנו עם לקוחות, ספקים ושותפים, בין אם זה הצעת מחיר, הסכם התקשרות, תקנון שימוש באתר מסחר מקוון, מדיניות רישום לקורסים וכיוצ"ב. המטרה שלי במאמר היא לפזר מעט מהערפל שעדין קיים סביב התייחסות להיבטים משפטיים בניהול עסק, ולהזים את החשש המובנה שקיים כמעט אצל כולם מהתעמקות וטיפול במעטפת המשפטית של הפעילות העסקית שלהם.

חוזים? מי צריך את זה, אני מסתדר יופי בלי. ברוב המקרים המילה "חוזה" מציירת לנו בראש מסמך ארוך שכתוב בשפה לא מאד ברורה ויש בו הרבה "הואיל ו" ומילים בארמית. הרבה בעלי עסקים סבורים שהם לא צריכים חוזה, אבל האמת היא שהם פשוט לא מבינים שהם עובדים עם חוזים כל הזמן. "חוזה" במובן המשפטי של המילה הוא הרגע הקסום הזה שבו צד אחד מציע הצעה והצד השני מקבל אותה, ואז יש מפגש רצונות וזיקוקים בשמיים ומוזיקה מרגשת של קרן יער ברקע.

אם חושבים על זה ככה, ואנא התחילו לחשוב על זה ככה - גם התכתבות פשוטה בווטסאפ יכולה להוות את הבסיס החוזי לעסקה ביניכם ללקוח שלכם. למה חשוב להבין את זה? כדי שלא נכשיל את עצמנו בלי לשים לב, כדי שלא נעבוד תחת ההנחה השגויה שזו "רק התכתבות בווטסאפ וזה לא חוזה מחייב" וגם כדי שנדע לעמוד על הזכויות שלנו במצב בו אנחנו אלו שהובטחו להם שירותים או מוצרים באמצעים כמו ווסטאפ, מסנג'ר ושיחות טלפון בעל-פה.

לצערי עבדנו בלי חוזה, כל מה שיש לי זו התכתבות באימיילים. הטענה הזו היא התאומה שהופרדה בלידתה מהטענה הקודמת. אני שומעת אותה בעיקר – לצערי – כשדברים מסתבכים. כשלקוח עזב פרויקט באמצע בלי לשלם, כשהספק אמר שהוא יביא את המוצר ואיחר, כשהשותף החליט שהוא לוקח את זה מכאן והלאה בלעדיכם ועד כהנה וכהנה סיפורים. בנקודת הזמן הזו רוב בעלי העסקים יכו על חטא שלא היה להם חוזה, הצעת מחיר, הסכם התקשרות או משהו כתוב אחר שיסדיר בפירוט מי חייב לעשות מה ומתי. כל מה שיש להם הוא התכתבויות באימיילים, ווטסאפים ואולי במקרה איזו שיחה מוקלטת.

כל כך הרבה פעמים ראיתי בעלי ובעלות עסקים שכבר עומדים לוותר, להיענות לדרישות מופרכות של לקוח תוקפני או להרים ידיים אל מול ספק שגורם להם לדומינו של תקלות. הם סבורים בטעות שאין להם במה להיאחז רק כי אין להם את אותו חוזה ארוך ורשמי. אבל זה לא נכון. בהיעדר חוזה מסודר אנחנו נסתמך על כל התכתבות, הודעה ושיחת טלפון כדי לבנות מהם את התיעוד למפגש הרצונות שעומד בבסיס ההתקשרות.

אבל חוזה זה משהו ממש מרתיע, הלקוחות יברחו. אולי אם הוא יהיה יותר שיווקי כזה. ובכן, פה יש לי חדשות טובות וחדשות רעות, ממה נתחיל? בואו נהיה חיוביים ונתחיל מהחדשות הטובות. חוזה לא חייב להיות מסמך מרתיע. הוא גם לא חייב להיות ארוך. חוזה יכול להיות כתוב בעברית פשוטה, ולעגן את ההסכמות והרצונות של שני הצדדים בצורה ברורה וקריאה לגמרי. אני מבטיחה לכם שאף אחד מלקוחותיי לא סיים תואר בפקולטה למשפטים, ובכל זאת כל אחד ואחד מהם מבין כל אות וכל פסיק בהצעות המחיר וחוזי ההתקשרות שהוא עובד איתם.

ומה החדשות הרעות? צר לי, אבל חוזה הוא לא מסמך שיווקי. כלומר, הוא יכול ואפילו כדאי שהוא ישב על נייר לוגו יפה של העסק שלכם, וכמובן שהוא מפגין רצינות ובהחלט יש לו משמעויות שיווקיות, אבל הניסוח שלו לא יהיה שיווקי. חוזה הוא בראש ובראשונה מסמך משפטי. אם כבר החלטתם שלא להסתמך על ההתכתבויות באימיילים, כדאי מאד שהחוזה שלכם יעשה את העבודה שלשמה הוא נועד. במסמך משפטי לכל מילה צריכה להיות משמעות והיא צריכה לשרת את האינטרס שלכם. אם משפט מסוים לא משרת את המטרה המשפטית הוא לא תורם לחוזה והוא צריך להישאר בחוץ. חוזה לא המקום לסופרלטיבים שיווקיים והפלגות בתיאורים. חוזה צריך להיות כתוב מתוך ראיה של היכולת ליישם אותו ולהעמיד אותו במבחן המציאות ברגע האמת.

אוקיי, השתכנעתי, יהיה לי חוזה. אבל עורך דין? עזבי, אני פשוט אוריד אחד מגוגל. אם הגעתם עד לחלק הזה במאמר (ותודה על כך!) כבר הבנתם שאני עורכת דין שחלק ניכר מעיסוקיי הוא ליווי וייעוץ ללקוחות עסקיים. אבל אם במקרה זה התפספס, אעשה את הגילוי הנאות הזה ושיהיה ברור שאני לחלוטין לא אובייקטיבית בנושא. אבל מעבר לפרנסה האישית שלי, יש כמה סיבות שהן באמת טובות ללמה לא כדאי להוריד חוזים מגוגל.

העיקרית שבהן היא שבהיעדר השכלה משפטית אין לכם את הכלים לדעת אם המסמך שהורדתם שווה משהו, והאם ברגע האמת הוא יחזיק מים. מסמכים משפטיים כתובים בדרך כלל בעברית גבוהה, הם מתובלים במינוחים בארמית והם ארוכים ונראים רציניים כאלה. אבל רגע, האם אלו לא בדיוק הטיעונים שהרתיעו אתכם משימוש בחוזים מלכתחילה? אתם יותר טובים מזה. עם יד על הלב, אני חושבת שעדיף שתשבו עם מקלדת ומסך ותעלו על הכתב את מה שחשוב לכם בהתקשרות אותה אתם עומדים לבצע, מאשר שתורידו איזה מסמך מהאינטרנט שאתם לא יודעים מי כתב אותו ולאיזו מטרה.

אבל לפני שאתם הופכים את זה לפרויקט DIY, אל תבטלו לחלוטין את האפשרות של להיעזר בעורך דין. שימו בצד דעות קדומות וסיפורי זוועה, ופשוט פנו לקולגות לקבל המלצות על עורכי דין איכותיים שהם מכירים ועבדו איתם. יש הרבה עורכי דין טובים שמתמחים בניסוח חוזים והתעריפים שלהם ידידותיים גם לעוסקים פטורים שסופגים את המע"מ.

אז אני רוצה גם הצעת מחיר, וגם חוזה ספקים, מדיניות לקורסים, וגם אולי להחתים אותם על חוזה לדיוור? ומה לגבי דיסקליימר לפני השקופית האחרונה במצגת של הקורס הדיגיטלי מ-2005? כדאי לי להוסיף? רק כדי להיות מכוסה מכל הכיוונים. אל תצחקו, זה קורה. המטוטלת נוטה לנוע במהירות מההתנגדות והביטול המוחלט של הכנסת עזרים משפטיים לחיים העסקים ועד לקצה השני של הסקאלה של התאהבות בחוזים ורצון בלתי נשלט לדחוף דיסקליימר על הסרת אחריות לפני כל הודעת ווטסאפ שאתם כותבים.

ברגעים כאלו אני ממליצה לקחת רגע נשימה עמוקה ולהיזכר למה בכלל אנחנו צריכים להיעזר בחוזים בהתנהלות העסקית שלנו. החוזה נועד לתעד את הרגע הקסום של מפגש הרצונות של הצדדים זוכרים? זיקוקים וזה? חוזה הוא לא פוליסת הביטוח שלכם. חוזה הוא עוגן, הוא הוכחה ודאית למסכת של מחויבויות וזכויות הדדיות ביניכם לבין הצד השני. מי אחראי לעשות מה ומתי. הוא שם כדי שנוכל לחזור אליו אם במקרה מתעוררת מחלוקת, הוא שם כדי שנוכל להישען עליו כאשר מישהו מעלה נגדנו טענות. א-ב-ל, וזה אבל ב-א' גדולה, חוזה הוא לא שדה כוח מגנטי שמכסה אתכם מכל טענה בכל מצב ומאפשר לכם לעשות מה שאתם רוצים כי הדיסקליימר מגן עליכם. ממש לא. אל תעמיסו על המסמך הזה יותר מכפי שהוא נועד לשרת.

עבודה מסודרת עם חוזה היא מרגיעה, היא נוסכת ביטחון אצל שני הצדדים כשהם יוצאים לדרך, היא ממזערת את הסיכון לאי-הבנות וכן, היא בפירוש מצמצמת את החשיפה המשפטית שלכם. אבל אל תתאהבו בחוזים יתר על המידה. תתנהלו בצורה שקולה ואחראית, עשו את ניהול הסיכונים שלכם בצורה שלוקחת בחשבון את ההיבטים המשפטיים לצד שיקולים עסקיים, שיווקיים, כלכליים ורגשיים. אבל קחו את הכל בפרופורציה הנכונה, ושמרו על שיווי המשקל ההגיוני, גם בעבודה עם חוזים.

עו"ד אביב דקל, בעלת תואר ראשון ושני במשפטים מהאוניברסיטה העברית ותואר שני במשפטים מאוניברסיטת ג'ורג'טאון, מלווה ומייעצת לעצמאים בעלי עסקים קטנים בהיכרות והסדרת ההיבטים המשפטיים הכרוכים בפעילות העסקית שלהם. ניתן ליצור איתה קשר במייל.

הכתוב הינו מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו מתיימר להוות תחליף לייעוץ משפטי פרטני שצריך להתבסס על היכרות עם המאפיינים של כל עסק בפני עצמו. הכותבת אינה נושאת באחריות כלשהי כלפי הקוראים. כל הזכויות שמורות לכותבת.