יצירתיות 101: כל מה שרציתם לדעת על יצירתיות ואיך לעודד אותה
היצירתיות היא אחד המאפיינים החשובים בעבודת היזמות והפעילות העסקית, והיא קריטית גם לשלבי ההקמה של העסק החדש שלכם וגם לשלבי הניהול השוטף. בעוד שרובנו חושבים שהיצירתיות היא עניין מולד, שאין לנו שום שליטה עליו ושום יכולת לתמרן אותו לצרכינו, האקדמיה והחיים לימדו אותי שאפשר "להזמין" יצירתיות, לעודד אותה ואפילו לגרום לה לעבוד בשבילנו אפילו כשאנחנו ישנים או עסוקים בדברים אחרים. המדריך המלא ליזם היצירתי
בעבודתי עם יזמים שונים, אני מגלה שהצלחתו של מיזם תלויה באופיו של האדם העומד מאחוריו. במקרים רבים, המבנה האישיותי של היזם "מחלחל" פנימה אל תוך הפרויקט, משפיע על תהליכי העבודה המתקיימים בו וקובע את אופיו הסופי והתנהלותו השוטפת. אחת התכונות שתמיד בולטת במיזמים בעלי פוטנציאל הצלחה משמעותי היא היצירתיות – אותה תופעה חמקמקה וקצת קשה להגדרה, שמתנהגת, לפחות למראית עין, באופן כאוטי.
יצירתיות היא כוח מניע בהקמה של מיזם חדש, וכוח משמר ומקדם בעת התפעול השוטף של המיזם לאחר שיצא לדרך. יזמים יצירתיים מגיבים טוב יותר לשינויים ולקשיים המלווים כמעט כל תהליך עסקי, ואם הם קשובים מספיק לסביבתם, הם יכולים להפיק תועלת אפילו מהביקורת הקשה ביותר. אך יש ביצירתיות גם נקודות תורפה. לפעמים יזמים יצירתיים במיוחד מתקשים לבחור מבין עשרות הרעיונות המתרוצצים במוחם, או מתקשים לקבל את העובדה הפשוטה שלא הכל בר-ביצוע בשלבים הראשונים של המיזם. לעתים היצירתיות נחסמת, והיזם מוצא עצמו חסר אונים מבלי שיוכל לדעת מתי הבלוק ישתחרר.
לכן, כשאני עובד עם אנשים על יצירתיות בהקשר היזמי-עסקי, אני משתדל למצוא את השטח האפור הגדול ביותר שבין יצירתיות מוגזמת (שלעתים מנותקת מהמציאות) לבין חוסר יצירתיות או "תקיעוּת מחשבתית". מרחב הזהב הזה יכול להיות צר ומצומצם אצל אנשים מסוימים, ורחב ביותר אצל אחרים. הכל תלוי ביזם. השאיפה היא ליצור כמה שיותר מהחומר יקר הערך הזה, שנקרא "יצירתיות פרודוקטיבית". הכוונה היא לרעיונות מקוריים שהם בעלי היתכנות מצד אחד, ושווי עסקי או תדמיתי מצד שני. רעיונות מסוג זה מוסיפים לעסק ייחוד רב מול המתחרים, ובתמהיל נכון יכולים להיות בדיוק מה שהעסק צריך כדי לפרוח.
מהי יצירתיות וכיצד היא נוצרת?
יצירתיות היא חשיבה מסתעפת, השונה מהחשיבה המתמקדת. החשיבה המסועפת באה לידי ביטוי בהעלאה של פתרונות רבים ודרכים שונות ומגוונות להתמודדות עם בעיה מוגדרת. היצירתיות היא יכולת ליצור קומבינציה חדשה מגירויים ישנים, ליצור הקשרים מקוריים ולא שגרתיים המשפרים את הקיים ומוסיפים עליו ערך חדש. היא מתאפיינת בגמישות מחשבתית – היכולת להתמודד עם מטלות מורכבות ולהגמיש פונקציות שימושיות של חפצים, מצבים וכו', בשטף רעיוני / עושר רעיוני – כמה מהר הרעיונות בוקעים מהאדם, וכמה רעיונות בוקעים ממנו ומקוריות – עד כמה הפתרונות הם יוצאי דופן וייחודיים.
הגישה הפסיכואנליטית לחקר היצירתיות מציעה שני מבטים מנוגדים על יצירתיות. מצד אחד, ישנם חוקרים הטוענים כי היא נוצרת בסביבה סובלנית ומקבלת, המעודדת חשיבה עצמאית, מקורית ובלתי-רגילה. סביבה זו מפתחת 'ביטחון יצירתי', המאפשר לאדם לבטא עצמו בדרכים מקוריות ובלתי קונבנציונליות. מנגד, יש הטוענים כי יצירתיות פורחת דווקא בסביבה קרה, מנוכרת ורשמית, שם היא מהווה סוג של מפלט, בריחה ומחסה מפני הקיבעון המחשבתי והחוקים הנוקשים. אני נוטה לקבל את ההסבר השני, משום שמניסיוני אנשים יצירתיים הם אלו שגדלו במקומות אפרוריים למדי, שהשאירו אך מעט מקום לביטוי עצמי. דווקא במסדרונות הקרים האלו של הנפש, נולדות היצירות החמימות ביותר.
מחקרים הראו כי אנשים יצירתיים הם בדרך כלל בעלי הומור רב יותר. להומור שני מימדים – יצירת הומור והנאה מהומור. הקשר בין הומור ויצירתיות נבדק ב-1976 ו-1980 (זיו) ובמהלכו קבוצת תלמידים ערכה מבחן יצירתיות כשאצל חלק שולבה האזנה לתקליט הומוריסטי מצחיק. המחקר הראה כי הומור מעורר תשובות יצירתיות ומסתעפות יותר. כן התגלתה תופעה המכונה "ביסוציאציה" – קישור בין שני נושאים, מושגים או עניינים שלכאורה אין ביניהם כל קשר, והענקת משמעות חדשה לקישור זה. על עקרון זה נוצרות בדיחות.
אז איך עושים את זה?
על פניו, מדובר במשימה מסובכת – לרתום יכולת ספונטנית על בסיס קבוע. עם הזמן, ואחרי לא מעט ניסיונות כושלים, מצאתי מספר כלים פשוטים למדי להגברת היכולת היצירתית תוך שמירה על רגליים על הקרקע.
נתחיל בבייסיקס. באקדמיה לימדו אותנו שתהליך היצירה נחלק לארבעה שלבים:
- שלב ההכנה – איסוף 'חומרי הגלם' הדרושים לפעולה היוצרת. איסוף של רשמים, תפיסות, מידע ושיטות שונות שייושמו בהמשך בהוצאה לפועל של היצירה.
- שלב הדגירה – תקופה שקטה של חוסר פעילות שבאה בדרך כלל לאחר שלב ההכנה. בשלב זה לא ניכרת שום התקדמות חיצונית, אך הפתרון המופיע כ"הברקה" או "השראה" אגבית הוא תולדה של הפנמה וניתוח פנימי תת הכרתי. בשלב זה היוצר נתון באי-שקט ומבוכה, הוא מתוסכל ולעתים מבלה בחוסר מעש. מאפיין נוסף של תקופה זו הוא שינויים מהותיים בדפוסי השינה.
- שלב ההשראה – בשלב זה הדברים המעורפלים והמבוכה מתחלפים בפרץ של הבנה ומוארים באחת באור חדש. ההשראה היא קצרה, פתאומית ובלתי רצונית, ומלווה ברגש התעלוּת ושמחה. הפתרון נמצא – הוא אמנם לא מלוטש ולא מוגמר, אבל העיקר נעשה.
- שלב האימות והשכלול – על מנת להביא את הפתרון לכדי צורתו הסופית, יש צורך לאמתו ולשכללו. השערה מדעית יש לבחור ולהעריך, לתרגם השראה למושגים של בד וצבעים, קולות וצלילים.
הכרת התהליך היצירתי מציעה לכל אדם כמעט את ההזדמנות המיוחדת לתפעל, לפעמים אפילו יש-מאין, את בלוטות היצירתיות. כשאנו זקוקים למנה גדושה של יצירתיות בחיינו, טוב נעשה אם נבין את התהליך המרגש הזה ונדע לרתום אותו לרצוננו. אני רואה בכך אתגר כמעט יומיומי בעבודתי על פרויקטים וגם בתהליכים שאני עושה עם יזמים להם אני מייעץ: לרתום את הסוס הפראי הזה, שדווקא שמח להיות מבוית, מטופח ומטופל.
מחקרים העוסקים באדם היצירתי (בין וארלוזורוב פור ,1979; גילפורד 1979, מאסלו 1962; הולמן, 1963 ואחרים) מגדירים את היצירתיות כ"תכונה רציפה", קרי זו שקיימת אצל כולנו במידה זו או אחרת. אנשים יצירתיים הם אלו שיודעים לעשות בה שימוש מושכל, ויש להם מספר מאפיינים אישיותיים ברורים:
- רגישות. לסביבה, לעצמי, לעצם טיבו של הרעיון;
- "זרימת רעיונות". כאן הכוונה לזרם של רעיונות, חלקם מופרכים ואחרים שווים את משקלם הווירטואלי בזהב;
- גמישות. היכולת המופלאה לשנות דפוסי חשיבה ולהמציא כאלו כשיש בהם צורך;
- מקוריות. פן אחד של היצירתיות טמון ביכולת להפיק דבר חדש משילוב של דברים שלכאורה אינם קשורים זה לזה, להעביר פתרונות ממערכת אחת לאחרת ועוד;
- יכולת תפישה טובה. של המציאות, של הסביבה, של הבעיה וכמובן – של הפתרונות המקובלים והלא-מקובלים;
- התמסרות לעבודה. בצידה המתגמל, יצירתיות ידועה בכך שהיא "מדביקה" את האדם לכסא, גורמת לתחושה המופלאה של זרימה – תופעה פסיכולוגית-לוגיסטית, שקשה להסביר אבל קל להבין: כשעושים משהו יצירתי, מעיפים מבט בשעון ומגלים שעברו שעות בעוד שאנו בטוחים שחלפו רק כמה רגעים.
אם תשאלו אותי, הייתי מוסיף גם נון-קונפורמיזם ואפילו נטייה חתרנית, המביאה את האדם לשבירת מוסכמות חשיבה והתנהגות. מאחר שבמקרים רבים יצירתיות היא לעשות בדיוק ההיפך ממה שאחרים חושבים, הרי שהיא מצריכה – מעבר לרעיון עצמו – גם אומץ, ביטחון עצמי ומידה מסוימת של דימוי עצמי חיובי, הגם והוא רגעי וכרוך בתהליך היצירה בלבד.
יצירתיות תוצרת בית
ניסיתי לשבת ולבנות לעצמי את המתכון המושלם ליצירתיות תוצרת בית. לאחר מספר שנים של עבודה עצמית, שכלול, תיקון ועריכה אינסופיים, יצרתי כמה כלים פשוטים לפיתוח היצירתיות הבנויים על המסגרת הפסיכולוגית של התהליך וכן על הניסיון האישי שלי, כאדם הסובל, מפעם לפעם, מהתקפי יצירתיות בלתי-נשלטים הזקוקים לריסון משמעותי ואף משמעתי…
שלב ההכנה הוא בעיניי החשוב ביותר, בין היתר משום שניתן לשלוט בו בקלות וביעילות. כלל הברזל כאן הוא פשוט עד פיהוק: הציפו את עצמכם בדברים מעוררים. היצירתיות ניזונה ממידע מסוגים שונים, הנקלט על ידי חושינו. ככל שתכירו יותר מושגים, תופעות, רשמים, שיטות ותהליכים, כך תוכלו לסמוך על כך שתמצאו – ברגע האמת – פתרון יצירתי לבעיה. הרחבת אופקים היא, אפוא, חלק קריטי בתהליך. אדם המוגבל להתנסויותיו הישירות הוא בהכרח יצירתי פחות מאחרים, ועומדים לרשותו פחות כלים מאשר אדם המכיר, גם אם באופן עקיף, תהליכים ופתרונות מעולמות תוכן רבים יותר.
פנו לעצמכם "זמן חשיפה". אני מקדיש את כל יום ראשון לגלישה באתרים שמעוררים את היצירתיות אצלי – אתרי עיצוב, אתרי תוכן פובליציסטיים ומגזיניים (לא חדשותיים), קריאה מאסיבית, ואפילו צפייה בתוכניות טלוויזיה מסוימות שמעוררות אצלי את בלוטות היצירתיות. אני נתקף בפרץ יצירתיות אחרי צפייה בתוכניות ריאליטי הקשורות בעיצוב אופנה – משהו בתהליך הספציפי הזה של הפיכת המון בד לשמלה עושה לי את זה, למרות שאף פעם לא תפרתי ולו תפר אחד, ולמרות שאין לי שום קשר לעולם האופנה או התפירה. מצאו את הגירוי שלכם, ועשו לעצמכם מסורת בצריכתו.
הקפידו ללמוד כל הזמן. לימודי שפות, תחביבים המצריכים מיומנות וידע, אפילו צפייה בתוכניות טלוויזיה החושפות תהליכים יצירתיים אחרים הם דרך מצוינת להעשיר את המחסן הפנימי שלכם.
למדו על תהליכי היצירה של אחרים. אנשים העוסקים במקצוע שלכם או בתחום שבו אתם פועלים הם מקום טוב להתחיל בו, אבל אל תעצרו שם. באמצעות התבוננות מקרוב בתהליכי העבודה של אחרים – אמנים למשל – תוכלו לקבל לעצמכם כלים לא רעים בכלל.
אתגרו את עצמכם בדמיון מודרך. ערכו "משחקי מחשבה" בראשכם, ובו דמיינו איך אתם מתמודדים עם בעיות שונות שהמצאתם בזה הרגע. אני אוהב להתקיף את עצמי בשאלות שחורגות, לחלוטין, מהעולם המיידי שלי, כמו למשל: "מה הייתי מבשל אם הייתי צריך להכין ארוחת ראש השנה לאדם שאינו מכיר את ראש השנה". לא תאמינו כמה המשחקים האלה מרחיבים ומפתחים, ולדעתי הם חומר סיכה נפלא לגלגלי המוח שלנו.
ערבבו בין "מדיום חם" ל"מדיום קר". חוקר המדיה מרשל מקלוהן הגדיר שני סוגים של מדיה – המדיום החם הוא כזה שפונה לערוץ חושי אחד (למשל – ספר, עיתון, רדיו) ואילו המדיום הקר הוא זה שמפעיל מספר חושים (טלוויזיה הפועלת על הראייה והשמיעה). גיליתי ששילוב בין השניים – מצד אחד הפעלה של חוש ספציפי ומצד שני התקפה רב-חושית – עוזר לאימון של כל החושים ושל המכונה המתאמת בין כולם – המוח. צפו בטלוויזיה ולאחר מכן קראו ספר. המעבר ממדיום הפונה למספר חושים למדיום חד-חושי, "מאמן" את המוח לקפיצה בין מצבי חשיבה, ניתוח ופענוח שונים בעליל זה מזה.
צרו מגעים יצירתיים עם אנשים. סביבכם מצויים אנשים רבים, חלקם בוודאי יצירתיים ביותר. נסו ליצור עמם קשרים או לפחות שיחות, שבהן תבחינו בתהליכים המיוחדים המתרחשים אצלם בתהליך שיחה רגילה. שימו לב לערנותם לפרטים, לדפוסי החשיבה שלהם ולאופן שבו הם מתבטאים. אני מאמין שאם תקיפו עצמכם באנשים יצירתיים – השאר יקרה כמעט מעצמו, משום שהם עושים פעולות רבות, לעתים גם מבלי-מודע, שקשורות להנעת התהליך היצירתי.
עשו מדיטציה. דרך מצוינת לבחון את עצמכם ואת התהליכים המנטליים שלכם היא המדיטציה. מצאו מדריך טוב, למדו ממנו את שיטות היסוד, ופנו 15-30 דקות מדי יום למדיטציה. אני מודט לפחות שעה אחת ביום, כבר כמה שנים טובות. זה עושה פלאים למוח, ליכולות הלמידה שלכם ואפילו לתחושה הפיזית שלכם.
נצלו טוב יותר את החושים שלכם. ישנם חושים רבים שהופכים, אצל רוב בני האדם, לזניחים. אל תנצלו את חוש הריח שלהם רק לרחרוח בשמים בסופר-פארם, נסו להרחיב אותו, באמצעות תמציות שמנים ארומטיים למשל. אני מחזיק לידי סטוק לא קטן של שמנים ארומטיים ומשתמש בהם במבער הדלוק דרך קבע בחדר העבודה שלי. לריחות שונים יש השפעה שונה על המוח, ובקלות תוכלו לבנות לעצמכם פרופיל ריחות לעבודה, כתיבה, ציור וכו'. חידוד ואימון החושים פירושו העשרת מחסן הכלים שלכם ואימון המוח לשימוש מורחב בכלים הפיזיולוגיים העומדים לרשותכם.
פנו ישירות לשפת המכונה של המוח. באמצעות שימוש בטכנולוגיות שונות, ניתן לייצר תהליכים כימיים ואחרים במוחנו. אני לא סוגר את היום בלי i-Doser – תוכנה שמשגרת גלי קול מיוחדים המאזנים את האונה הימנית והשמאלית, ולא פותח אותו בלי מנה של גלי אלפא מרעננים. להערת היצירתיות אפשר להשתמש בגלי מוח המחקים את פעולתם של כימיקלים שונים הקשורים לתהליך היצירתי (למשל – מריחואנה), או פשוט בפייבוריט האישי שלי – גלי מוח לעידוד יצירתיות והשראה. התיעוד הרפואי של זה עדיין לוקה בחסר, אבל מניסיון – זה באמת עובד.
תנו זמן לדגירה. פתחו מערכת יחסי-אמון עם המוח שלכם, והוא יציית לכם. תנו לו את הזמן לעבד את חומרי הגלם "מאחורי הקלעים", והיו סמוכים ובטוחים שכמו הטוסטר הנאמן שלכם, גם הוא יפלוט החוצה את הצנים ברגע שהוא יהיה מוכן. אם אתם סובלים מהפרעות שינה, מבוכה ואי-שקט, דעו שאתם בידיים טובות, ושהבחורים הטובים במוח שלכם עובדים ימים ולילות כדי לספק לכם את הסחורה.
