פוליטיקה ושיווק: האם נכון לבעל עסק לכתוב את הדעות הפוליטיות שלו ברשתות החברתיות?

זו שאלה שעולה הרבה פעמים בקרב משווקים ובמיוחד בימים מורכבים וטעונים כמו אלו שעוברים עלינו: האם (ועד כמה) נכון לכתוב על פוליטיקה בדף העסקי או בפרופיל הפרטי שלנו ברשתות החברתיות. התשובה הכי ברורה היא: "עזבו אתכם, בשביל מה לכם לערבב פוליטיקה". היא לא תורמת במיוחד, עלולה לגרום לאנשים להתרחק מכם, ובאופן כללי, מה הקשר בין פוליטיקה לשיווק.

בדיון מעניין בקבוצת הפייסבוק שלי - אסטרטגיה שיווקית בכיף - נראה שדעת הקהל נוטה לכיוון של הימנעות מפרסום תכנים פוליטיים בערוצי השיווק השונים שלנו. על פניו, יש בכך היגיון רב: פרסום תוכן פוליטי בדף העסקי יכול להרחיק אנשים עם דעות אחרות, ולפעמים הוא פשוט לא רלוונטי. אבל למרות שהרציונל אומר לא לפרסם, במקרים מסויימים, עבור אנשים מסויימים, הלב מרגיש אחרת.

בעיניי, להגיד באופן אבסולוטי "לא לערבב פוליטיקה עם שיווק" זו הצעה גרועה מאוד. המנעות מפרסום דברים שאתם מרגישים צורך לפרסם אמנם "מגנה" עליכם מפני תגובות שליליות או אפילו ביקורת והתרחקות של חלק מהקהל, אבל גם משתיקה אתכם, כאזרחים, כבני-אדם, ובטווח הרחוק הימנעות וסתימת-פיות עצמית שכזו נוטה לגרום לשיווק להיות הרבה פחות אותנטי ומרוחק רגשית. 

אתם ממש לא צריכים לפרסם פוסטים פוליטיים אם הנושא לא חשוב או בוער בכם. אם אינכם אנשים פוליטיים או שאין לכם דעה, עמדה או עניין מיוחד לבטא אותם, זכיתם, כי לא תצטרכו להתלבט בסוגיה. אבל מה לגבי אנשים שפוליטיקה בוערת בקרבם? יש לא מעט אנשים כאלו, במספרים הולכים וגדלים ככל שהמצב הופך מורכב וקשה יותר, במדינה. בין אם הם מצד ימין או שמאל, מה שקורה במדינה שלנו, בעולם שלנו, מסעיר אותם, מטריד אותם ולפעמים גם מזעזע אותם. חלקם רוצים להביע את זה בכל זירה שבה הם יכולים, או לכל הפחות, להתבטא באופן חופשי בפייסבוק הפרטי שלהם. "אבל מה יקרה אם הלקוחות יראו שאני סמולנית", שאלה אותי לקוחה אחת, "ואם ידעו שאני בעד ארץ ישראל השלמה, לא יברחו?", שאל אחר.

יברחו, בטח שיברחו, עניתי. תמיד יהיו אנשים שיברחו.

אז מה :)

כל עוד אתם מודעים להשלכות ולוקחים בחשבון שייתכן שיהיו אנשים שלא יאהבו את הדעות שלכם, כולל השפעות אפשריות על העסק שלכם - הכל בסדר. אפשר לבנות אסטרטגיה שיווקית שמציגה את בעל העסק (ואפילו את העסק עצמו, אם זה חשוב לכם) כבעל עמדה פוליטית, חברתית, תרבותית, כיד הדמיון הטובה עליכם. 

אני יועץ הומאניסט - כל ההכשרה האקדמית שלי וגם מסע החיים שלי בעולם הזה מבוססים על תפישת האדם-במרכז, על גישות נטורליסטיות למסחר ושיווק, כאלו שמציבות את בעל או בעלת העסק בפוקוס ומעצבות את כל הפעילות העסקית והשיווקית סביב האדם שעומד מולי. אין כאן נכון/לא נכון אבסולוטי, יש שיווק שנתפר אישית, לכל אחד ואחת. אני לא רואה טעם להקים עסק שלא משרת במדוייק את מי ומה שאתם, ואם אתם טיפוסים פוליטיים שרוצים להשתמש במנוע העסקי כדי לצעוק, למחות, לבקר, להשפיע - אדרבא ואדרבא. היו השינוי שאתם רוצים לראות בעולם. השתמשו בכל במה, בכל נכס, בכל מגע עם הקהל, כדי לומר את מה שיש לכם על הלב לומר ולצעוק לעולם. 

אנחנו מדברים הרבה על ערכים בשיווק, על בידול, על אותנטיות. אני חושב שכל הדברים האלו צריכים להשתלב בתוך השיווק ולהיות מיוצגים בו, ולכן צנזורה עצמית נשמעת לי תמיד כמו דרך מאוד רעה להתנהל. אם משהו בוער בכם, כתבו אותו בכל מקום שבו אתם מוצאים לנכון. השמיעו תמיד את הקול שלכם. 

מדוע תמיד אבחר בערכים לפני כסף או שיווק

לפני הרבה מאוד שנים, כשעוד לא היתה לגיטימציה לגייז בארץ ובכלל, ההמלצה שקיבלתי מכו-לם, כולל יועצים בכירים ומדופלמים, הייתה חד-משמעית: כשזה מגיע למרחב העסקי, תישאר בארון ואל תספר שאתה הומו. יצא לי כל כך הרבה פעמים לשמוע משפטים כמו 'אבל בפגישה תימנע מלהזכיר את זה שיש לך בן זוג, המשקיע הוא איש דתי ומאוד שמרן אז בוא לא נגיד לו שאתה הומו' או 'אל תכתוב בקורות החיים שהקמת את הפורטל הכי גדול בארץ לגייז כשהיית חייל בצה"ל, זה סתם יקלקל".

אלו מסוג המשפטים שיגרמו לי להגיד למשקיע 'שלום אני הומו וגם קוראים לי טל', או פשוט להגיע עם חולצת בטן, חותלות ונצנצים וכו'. אני לא מגיב טוב, אף פעם, להומופוביה, ומאותה סיבה אני שונא שנאת זרים, חרדים, פגיעה במיעוטים, וכל מה שקורה משמאל וגם מימין והופך את המדינה שלנו לבור מבעבע ומג'ייף של מלחמות אחים קטנות והרסניות.

לא רואה את עצמי הופך פתאום לסטרייט-אקטינג, מעמיד פנים שאני משהו אחר ממה ומי שאני, ומסתיר חלקים מהותיים מהזהות שלי רק בגלל ש"המשקיע חרדי". לא רואה סיבה להסתיר חלק מהזהות שלי והפעילות העסקית והחברתית שלי, כי זה לא מתחבר לעולם הערכים של מי שעומד מולי ואמור להיות הפרטנר שלי, בדרך זו או אחרת. אני חושב שאם אני שלם עם עצמי והזהות שלי, אני מקרין ביטחון החוצה ואנשים זורמים בטבעיות. הגישה הזו הוכיחה את עצמה: לאורך השנים היו ועדיין יש לי לקוחות ושותפים-עמיתים דתיים וחרדים כמו גם אתאיסטיים לגמרי. נתקלתי במקרים של הומופוביה, כמובן, אני לא חושב שאפשר להתחמק מזה, כאשר אתה מיעוט בישראל. אבל במרחב העסקי הדלתות תמיד נפתחו והזהות שלי לא הייתה אישיו. גם לא עם המשקיע החרדי, שלימים התברר להיות ליברל גדול ואיש חמוד במיוחד שלא הייתה לו שום בעיה עם הזהות המינית שלי או בכלל.

זה לא אומר שאין אנשים שזה לא מפריע להם, למעשה, אני יודע שיש אנשים שזה מאוד מפריע להם. אבל זו באמת בעיה שלהם ולא שלי.

אני מניח שאי-אפשר להפריד את הביוגרפיה שלי ממערך האמונות שלי. שבגלל שאני חלק ממיעוט שבמשך שנים היה מודחק ומוסתר, באופן כללי, כאדם, אני ממש נרתע מאיסורים כמו 'אל תכתבו על x'. אם הלקוח שלי הוא אדם פוליטי, אם הנושא בוער בו ואם הוא חשוב לו, אני לעולם לא אמליץ לו לא לפרסם פוסטים פוליטיים גם אם זה ישפיע על ביצועי השיווק של העסק.

יש אנשים, כמוני, שהפוליטיקה פחות מעניינת אותם ואת השינוי שלי אני עושה מחוץ למרחב הפוליטי, בזירות שונות ומגוונות לאורך השנים. אבל יש כאלו שזה בוער בהם ויושב להם על הנשמה. אם אתם מהסוג השני, ואם חשוב ומשמעותי עבורכם לכתוב, לפרוק, לשתף, לחלוק את דעותיכם הפוליטית - קבלו החלטה כבני-אדם חופשיים ולא כבעלי עסק. אפשר להתמודד תמיד עם המשמעויות וההשלכות ברמה השיווקית ולבצע מהלכים שייפצו, ככל שנדרש, על 'הנזק' שאולי עלול להיגרם מכתיבת דעה פוליטית.

אל תצנזרו את עצמכם

אף פעם אל תצנזרו את עצמכם בנושאים שחשובים ומהותיים עבורכם. יגידו לכם שזה מסוכן, שזה יפגע בכם, שזה סתם מיותר. לפעמים זה באמת עשוי לגרום נזק או לחולל שינוי ביחס הקהל אליכם, לטוב או לרע. 

אבל בעיניי להחניק את הקול שלנו, לצנזר את עצמנו ולשתוק מול משהו שברגיל היינו צועקים בקול רם - זו ממש לא דרך לנהל עסק או לחיות בעולם הזה.

חשבו היטב על ההשלכות, נסו להעריך כמה לקוחות אתם עשויים לאבד, וכמה אתם עשויים דווקא להרוויח. ברוב המקרים, פרסום דעות ועמדות פוליטיות, בצורה סובלנית ומכילה שמשאירה מקום גם לצד השני - מתקבל בצורה חיובית גם על ידי לקוחות מהצד השני של המתרס הפוליטי. בנוסף, אם הערך שאתם נותנים לקהל שלכם הוא משמעותי וחשוב, אנשים יחליקו גם דעות לא נעימות עבורם ויראו את הצדדים החיוביים והטובים (בעיניהם) שאיתם הם יכולים להזדהות ולהסכים.

בסופו של דבר, הכל שאלה של מינונים, תדירות וסגנון. אם תהיו נעימים וסובלניים, תקבלו את אותו היחס מהקהל שלכם (ומי שלא מתייחס אליכם בנעימות וסובלנות, ממילא לא ראוי להיות לקוח, לדעתי). 

כל אדם צריך לעשות מה שנכון עבורו, על פי הצו המוסרי והערכי האישי שלו, ולכן אני מציע תמיד לבנות את השיווק סביב מי ומה שאתם. לא לנסות להשתנות כדי להתאים למה שאנשים חושבים או רוצים או אוהבים לשמוע.