דברים שאפשר ללמוד מ-MSN החדש
מיקרוסופט תשיק בקרוב את הגרסה החדשה למסן, בניסיון להתמודד עם אובדן השליטה שלה בזירה המקוונת. במבט ראשון – אין חדש, במבט שני הכל נראה אחרת. MSN 2010 – קווים לדמותו
מיקרוסופט החלה לפני חודשים ארוכים במהלך אסטרטגי שמטרתו לכבוש מחדש את כל המעוזים שהפסידה במרוצת השנים. רבות נכתב על השלבים השונים בדרך, החל במיתוג מנוע החיפוש bing וכלה בשיתופי הפעולה האסטרטגיים עם יצרני תוכן גדולים בעולם. כעת מגיע שלב נוסף, עם שדרוג MSN ושינוי משמעותי – שנראה קוסמטי, אך בפועל חושף צוהר למנגנון קבלת ההחלטות בענקית התוכנה.
מה אנחנו יכולים ללמוד מהפורמט החדש של MSN בנוגע לשיווק באמצעות פרישת תוכן - ואיזה מאפיינים מעניינים שיש באתר החדש, משקפים את סגנון הדיווח החדשותי והמגזיני בן זמננו?
מפרט טכני
הגריד (Grid) של האתר סטנדרטי, ובעיניי אלגנטי ביותר. ההאדר (Header) מחולק ל-2, לא משהו נפוץ במיוחד, אבל גם לא חדשני. החלוקה היא 2:1, כשה-2 משמש לתוכן המרכזי באתר (שמאל באתר האנגלי) והימני הוא תוכן "אישי", במקרה של גולש רשום ופעיל. בטור המרכזי שתי שורות התופסות את כל השטח, ובהמשך שורות נוספות המתחלקות ל-2 טורים. בסה"כ, לאתר גריד בן שלושה טורים, שניים מהם מאוחדים גרפית יחד על ידי רכיבים עליונים רחבים.
גודל הדף, כמו היום, הוא קבוע, ומותאם לרזולוציה של 1024 פיקסלים ומעלה. רוחב התוכן עצמו, להוציא שוליים, הוא כ-850 פיקסלים.
הלוגו אף הוא עבר שינוי, וזכה לפונט חדש (מעולה בעיניי) ועדכון גרפי מוצלח של הפרפר הדלוח. הצבעוניות זכתה לחיזוק משמעותי, בזכות הרקע הלבן (ולא הכחול המזעזע).
למה כדאי לשים לב?
הניווט ב-MSN החדש מצומצם ביותר. את הברדק הטוטאלי ומרובה ההירארכיה שקיים היום יחליף ניווט מינימליסטי הניתן להתאמה אישית ע"י הגולשים. כברירת מחדל, יכלול הניווט הפניות לעמוד הראשי (Home), ערוץ בידור (Entertainment), ספורט (Sports), כסף (Money), לייפסטייל (Lifestyle) והפנייה לקטגוריות נוספות (More). השמות שנבחרו לערוצים אינם משקפים נושא מוגדר, אלא "חבילת" נושאים. תחת "בידור" ימוקמו ערוצי התוכן השונים (טלוויזיה, סרטים, מוזיקה), אפליקציות שונות הרלוונטיות לנושא (לוח אירועים מקומי, פורומים, קבוצות וכו') ועוד.
רכיב הצפת תוכן ראשי: קרוסלה
הגישה הזו, שניתנת לתמצות ב"מעט זה הרבה", מהדהדת בעיצוב כולו. התוכן בעמוד הראשי צומצם, הן מבחינת מספר התכנים המוצפים בהומפייג', והן מבחינת אופן ההצפה שלהם. את ההירארכיה המקובלת (אייטם ראשי, סטריפים למיניהם ואורדרינג לכל ערוץ תוכן) מחליפה הקרוסלה, שהפכה להיות אמצעי הצפת התוכן המרכזי של אתרי תוכן רבים. MSN קיבלו השראה מהמתחרים, והפכו את הקרוסלה בת 5 האייטמים כברירת המחדל, למשהו הרבה מעבר להפניה לכתבה ספציפית. כל הפניה תקשר ל"נושא" – למשל פתיחת אולימפיאדת החורף – ולמספר אייטמים נבחרים הקשורים בו. לדוגמה, במקרה של אולימפיאדת החורף, ההפניה הראשית תהיה לכתבה הסוקרת את פתיחת האירועים, ולצידה קטעי וידאו, נאומים נבחרים והפניות לבלוגים של חברי המשלחות בתחרויות.
בכך מקטינים בעיה מובנית בקרוסלה: הצורך בקליק נוסף כדי להגיע לכתבה הנחשקת. ההפנייה למספר תכנים אינה פותרת את בעיית הקליק המיותר, אך היא מאפשרת לגולש המתעניין בנושא מסויים, לבצע בחירה ממוקדת יותר, כבר באייטם הראשי. אני לא חובב גדול של קרוסלות מסוג זה (או בכלל), ושייך לאסכולה הישנה שטוענת שיש להציג את כל המידע הזמין בבת-אחת, בלי פירוטכניקה מיותרת. אבל המימוש שראיתי ב-MSN, רחוק ככל שיהיה משלמות, הוא כיוון מעניין שכדאי להרהר בו.
עוד ניואנס קטן בקרוסלה לכד את תשומת לבי: כפתורי "הקודם" ו"הבא" הוצמדו זה לזה, בניגוד לגרסה הנוכחית, שבה כל אחד נמצא בצד אחר של הרכיב, ובאמצע כפתור "עצור". הצמדת הכפתורים מתבקשת, ומונעת תנועה מיותרת של העכבר.
רכיבי הצפת תוכן משניים: טאבים ב-2 גדלים
רכיב אחר שעל פי רוב עושה לי פריחה, הוא אורדרינג הלשוניות (טאבים). אני שונא טאבים, מאותה סיבה שאני לא אוהב קרוסלות. הקליק המיותר. בעיה נוספת היא הסתרה של תוכן שלכאורה נמצא על העמוד הראשי. תחושת הבטן שלי אומרת שרוב הגולשים לא טורחים לפתוח כל טאב, כדי לפשפש ולחפש משהו מעניין. מה שאתה רואה – זה מה שאתה מקבל, וסליחה מראש על התרגום הקלוקל, זו האג'נדה שלי. מה שמסתתר מתחת טאב עלום שם, ישאר בגדר מסתורין עבור רוב הגולשים. המידע הזה מגובה, לצערי, בניסיונות כושלים שלי עם הרכיב הזה, גם באתרים גדולים ביותר.
ב-MSN הטאבים למיניהם באים לפתור, כמו הקרוסלה והניווט המצומצם, את בעיית העומס וריבוי התכנים. הם מאפשרים לדחוף עשרות אייטמים, מפולחים למדי, באיזור מצומצם מאוד של המסך. כל טאב ייחודי לנושא אותו הוא מקיף: הטאב שעוסק ב"כסף" ייראה אחרת מהטאב של "דייטינג", ויכלול הפניות לתוכן, כלים ואפליקציות ועוד. רשימת הטאבים הראשית טרם הודלפה, אבל היו סמוכים ובטוחים שמקורותיי כבר החלו בחיפוש אחר תשובה.
בהמשך הטור המרכזי באתר, טאבים נוספים, בחצי מהגודל (1 טור). הם משמשים כרכיב הצפה סטנדרטי, וחוזרים על עצמם בווריאציות שונות. ישנם רכיבי הצפה נוספים, הייחודיים לתוכן אותו הם מקדמים: הצפת מיילים מהוטמייל, תכנים מרשתות חברתיות, הצעות מסחריות ופרסום ועוד.
הגולש במרכז
בצעד חצי-מפתיע, הלכה MSN עד הסוף בשילוב רשתות חברתיות שונות. כולנו מכירים את המוניטין המפוקפק של מיקרוסופט, במיוחד כשזה מגיע לפרגון למתחרים. באתר החדש הכירה מיקרוסופט במגבלותיה, או לכל הפחות ביתרונותיהם של האחרים, וכללה רכיבי ברירת מחדל ייעודיים לרשתות דוגמת פייסבוק וטוויטר. הגולשים יוכלו להתעדכן בנעשה ברשת החברתית מבלי לעזוב את MSN, לעדכן סטטוס ולבצע פעולות בסיסיות שונות. ראינו מימושים דומים של הפיצ'ר במיליון מקומות אחרים, אבל חייבים להודות שכשזה מגיע מהחבר'ה של ביל גייטס, בפורטל המרכזי של החברה, זה בהחלט מעניין.
דגש נוסף הושם על שימושיות. האפשרות לערוך את העמוד הראשי של הפורטל אינה חדשה, והיא נפוצה באתרים אחרים. בהיעדר נתונים רשמיים על היקפי השימוש, אשאר בתחושת הבטן שלי, האומרת שאף אחד לא באמת טורח לערוך כל אחד מהפורטלים בהם הוא מבקר. יאהו! עשתה לאחרונה מהלך דומה, כשהפכה את האתר שלה לדינאמי להחריד עבור הגולש, ואפשרה למשתמשים רשומים ליצור לעצמם "פורטל אישי", על גבי העמוד הראשי שב-yahoo.com. כשמדובר באתרים כל כך מקיפים וגדולים, אפשר להבין את המהלך, ובפרט שזה גם צעד מיתוגי, הנראה מצויין בתשקיפי החברה ועונה לכל מילות הבאזז שרצות בחודשים האחרונים. גם אם אף אחד לא באמת ישתמש בזה, עצם הצעת השירות לגולש מעידה על ביטחון של האתר בתכניו וסוג של קריצה לגולש להפוך את הפורטל ל"שלו".
אם להתרשם מהאתרים הגדולים בעולם, האינטרנט של 2010 היא עידן האגו, במובן הלא-רע של המילה. במקום שנתאים עצמנו לאתרים שונים, מתחילים האתרים להתאים עצמם אלינו: הם מציעים לנו דרכים שונות להתעדכן בנעשה בהם (גלישה רגילה, קריאה ב-RSS, סלולרית וכו'), לעצב אותם, לערוך אותם, ולהכניס את הפרסונה שלנו לתוכם. הרעיון ישן-נושן, המימוש, שחובק שורה ארוכה של פיצ'רים, מתחיל להיראות לא רע בכלל, ולשם שינוי אפילו שימושי.
אלמנט נוסף שבולט בדף, ומתקשר לטרנד הגולש במרכז, הוא הלוקליזציה של התכנים. במילים אחרות, MSN תפלח את תכניה לפי מיקום גיאוגרפי, ותציג לגולש תכנים הרלוונטיים לו. כשגולש מניו-יורק יבקר בערוץ האוכל, למשל, הוא יקבל תוכן מבוסס מיקום, כמו המלצות למסעדות באיזור, סקירות ומאמרים רלוונטיים לעסקים בסביבת הימצאו ועוד.
במחשבה שניה, "לוקליזציה" אינה מילה מספיק טובה, משום שהתכנים האישיים מתרחבים מעבר לגבולות המיקום הפיזי. אם לסמוך על האנשים הטובים (והמדליפים) של מיקרוסופט, צפוי MSN לכלול גם מנוע סמנטי חזק, שילמד את הרגלי הגלישה של המשתמש ויבנה עבורם פרופיל תכנים אישי, גם מבלי שיבצע כל פעולה אקטיבית לעריכת ההומפייג'. קראת הרבה כתבות על ספרים? ביקרת הרבה בערוץ המוזיקה? צפית בשעות של וידאו? ככל שתצבור יותר קילומטרז' בממלכת מיקרוסופט, ילכו התכנים ויהפכו ליותר ויותר רלוונטיים. יתרון או חיסרון? חדירה לפרטיות או שירות יעיל ושימושי? תחליטו אתם.
במקביל, וגם זו בעיניי שמועה כל עוד לא הוכח אחרת, גם הגישה המערכתית תשתנה בהתאם לרוח הכללית. העורכים יתבקשו ליזום תכנים בעלי עניין ושימושיות לגולש ("הכיני גופך לחורף", "100 טיפים לפתיחת תוכנית חיסכון", "איך משפצים בית בזול"), לזהות צרכים ודפוסי שימוש, חיפושים פופולרים וכו', כדי לייצר תוכן שעונה לצרכים ולביקוש.
בשורה התחתונה
שדרוג מאסיבי ל-MSN אינו עניין שניתן להקל בו ראש, ובפרט נוכח העובדה שהוא חלק ממהלכים אסטרטגיים שעושה מיקרוסופט בזירה המקוונת. בעוד שאת כל הפיצ'רים והכלים ראינו כבר בעבר, את החשיבה המסודרת שמאחורי ההומפייג' קשה לפספס. ניכר שהושקעו שם חודשי אפיון וחשיבה רבים, וכבר במבט ראשון אני יכול להניח כמעט בוודאות שהשאלה המרכזית ששאלו את עצמם היוצרים הייתה "איך לעזאזל אנחנו מוציאים את עצמנו מהבוץ וחוזרים להיות אתר מוביל באמת".
יצליחו או לא? ימים יגידו. בינתיים, לא נותר אלא לחכות ליום שבו יתבצע המעבר לשרתים החדשים, ולראות אם המהלך הזה יצליח או יתמסמס לגמרי, כפי שכבר קרה למיקרוסופט לא פעם ולא פעמיים.