יזמות חברתית ישירה: המהפיכה הכלכלית הבאה?
יזמות חברתית ישירה היא העתיד בכל הקשור למוצרי צריכה וצמצום פערי תיווך. אנו עדים לצמיחת תרבות-יזמית בה הפוטנציאל העסקי הגדול משולב בעשייה חברתית ראויה וחשובה. כיצד הצליחו פלפלים צהובים מהערבה לשנות את כללי המשחק העסקי, ואיך יכולים יזמים לנצל את המומנטום וליצור פעילויות כלכליות חדשות שיש בהן גם תרומה חברתית משמעותית?
לאחרונה אנחנו שומעים על יותר ויותר יוזמות חברתיות וכלכליות חדשות ומסקרנות, שמבקשות לפתור בעיות כלכליות וחברתיות גם יחד. אנשים מתארגנים כדי להקים קואופרטיבים (מבנק חברתי ועד סופרמרקט), יש מגוון יוזמות לקבוצות רכישה במגוון נושאים, ובאופן כללי אפשר לראות התעוררות שמבקשת לסיים את הקשר המסורתי בין התאגידים לציבור ולהחליף אותו בתהליכים עסקיים פשוטים יותר, כלכליים יותר וחברתיים יותר.
יוזמה מעניינת אחת כזו היא "חקלאות חברתית", שמשקפת בצורה מושלמת את היזמות החברתית הישירה. היזמים משדכים בין חקלאים המוכרים תוצרת משובחת לבין קהל צרכנים פרטי, בלי תיווך של תאגידי המזון והמכירות (שופרסל, לדוגמה). כך חותכים את פערי התיווך המופקעים בין החקלאי והצרכן, במגוון רחב של תוצרים שבחלק ניכר מהמקרים איכותיים יותר מהסחורה הנמצאת בסופרמרקט.
כך למשל חקלאי הערבה, שבתום עונת ייצוא הפלפל נאלצים להשמיד פלפל טרי ואיכותי. במקרה הטוב, הם מוכרים אותו לרשתות – השולטות בהיצע ביד רמה – במחיר הפסד של חצי שקל עד שקל אחד לקילוגרם. המחיר לצרכן נע בין 9 ל-10 שקלים, לפחות.
לאחר שהשמדת התוצרת פורסמה בהרחבה, פנו אלפי צרכנים המעוניינים לרכוש פלפלים – ותוצרת נוספת – ישירות מהחקלאי. כמה יזמים מקוריים החליטו להרים את הכפפה, והרימו מרכז הזמנות. מדובר ב-WIN-WIN: הצרכנים רוכשים ישירות מהחקלאים פלפלים טריים ושאר ירקות במחירים הוגנים (לדוגמא 4.5 ₪ לקילו פלפל באיכות מעולה במקום כ-10 ₪ ברשתות השיווק לאיכות בינונית) והחקלאי מקבל מחיר אמיתי בעבור התוצרת שלו. שני הצדדים נהנים משיתוף פעולה המעלה למודעות הציבורית את פערי התיווך הבלתי אפשריים. מחירים נוספים לדוגמה: במכירה ב"ספיר" ניתן היה לרכוש קילו עגבניות שרי ב-6 שקלים, חצילים ב-3 שקלים לקילוגרם וקולורבי ב-4 שקלים לקילוגרם בלבד.
ניתן להירשם לשירות בטופס הבא ולהירשם לעדכונים בדף הפייסבוק של המיזם.
אני מאמין שבשנים הקרובות נראה עוד ועוד מיזמים שישחקו על הצד החברתי-כלכלי ויחסכו פערי תיווך עצומים השייכים לכלכלה הישנה ושליטת התאגידים. זה בטח לא יהיה פשוט להילחם בגופי ענק, אבל זה בהחלט אפשרי: בסופו של יום הכוח הצרכני שלנו הוא זה שקובע. יזמים שידעו להשתלב במגמה הזו וימצאו פתרונות שישלבו צדק חברתי מצד אחד עם הגיון פיננסי מצד שני, יוכלו לעשות מעשה חשוב חברתית וציבורית, ובה בעת גם להרוויח בצורה הוגנת וישרה מהיזמות החברתית שלהם.
כבר שמעתי לא מעט כלכלנים וחוקרים שאומרים שיזמות חברתית ישירה היא העתיד בכל הקשור למוצרי צריכה וצמצום פערי תיווך. ייתכן מאוד שאנחנו עדים לצמיחתה של תרבות-יזמית חדשה, שבה הפוטנציאל העסקי הגדול משולב בעשייה חברתית אמיתית, ראויה וחשובה מאין כמוה.
