עובדות מעניינות על עסקים קטנים ובינוניים
עצמאים מרוויחים הרבה יותר משכירים (אבל מרגישים הרבה פחות ביטחון פסיכולוגי), עסקים קטנים מתמודדים עם בעיות תזרים ומוסר תשלומים גרוע, עסקים זעירים המעסיקים אדם אחד בלבד צוברים תאוצה והופכים ליותר ויותר פופולריים – ועוד עובדות מרתקות והמלצות חשובות לעצמאיים – וגם למי ששוקל לפתוח עסק משלו
כאשר בוחנים את מפת העסקים הקטנים והבינוניים בישראל, מגלים מספר נתונים מעניינים שרלוונטים לכל מי שמנהל עסק קטן או חושב לפתוח עסק חדש בתקופה הקרובה. לפי נתוני הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, ב-2014 פעלו בישראל כ-63 אלף עוסקים פטורים ממע"מ המהווים לא פחות מ-12 אחוזים (!) מכלל העסקים במדינה. הם מרוכזים בעיקר בענפים מוטי כוח אדם, בפרט בענפי החינוך, השירותים הקהילתיים ושירותי הבריאות והסעד. מדובר בעסקים זעירים שמשמשים מקור הכנסה או השלמת הכנסה למשקי בית רבים, ובכל זאת, הם לא מספיק "חשובים" בעיני קברניטי המשק ולא נכנסים למחקרים וסטטיסטיקות בתחום.
בישראל יש כיום כ-381 אלף עצמאים, לעומת כ-3.5 מיליון שכירים. זאת, למרות שהשכר החודשי הממוצע לשכיר עומד על 8,600 ש"ח, בעוד שעצמאי מרוויח, בממוצע, 33,000 ש"ח בחודש (הנתונים נכונים ל-2013-2016). זה קורה משום ששכירים מרגישים תחושה גדולה יותר של "ביטחון תעסוקתי", ושקט יחסית כאשר המשכורת נכנסת בכל חודש בלי יותר מדי הפתעות או מאמץ. אבל הביטחון הזה עולה לשכירים עשרות ואולי גם מאות אלפי שקלים בשנה. זאת משום שהפער בין משכורת של עצמאי ושכיר מגיע – בממוצע – ליותר מ-23 אלף שקלים בחודש, שהם 312 אלף שקל בשנה.
במקביל, קיימת מגמה כללית של עלייה בשיעור העצמאים ובשכרם, במתאם לעלייה במעמד החברתי-כלכלי של היישוב. במילים אחרות: עצמאים מרווחים יותר משכירים. עם זאת, קיים הבדל בין ישובים מבוססים לחלשים. בישובים השייכים לאשכולות הנמוכים (עד אשכול 8), העצמאים נוטים להשתכר יותר משכירים. לעומת זאת, בישובים "חזקים" ועשירים, שבהם האוכלוסיה מבוססת כלכלית, מגמה זו מתהפכת – והעצמאים מרווחים פחות מהשכירים. בשורה התחתונה הנתונים האלו מיישרים קו עם מה שאנחנו כבר יודעים: הישובים החזקים ועשירים ממילא, הם אלו שבהם משתלם להיות עצמאי, ובישובים חלשים יותר, משרה כשכיר מבטיחה הכנסה גבוה יותר ויציבה יותר. מבאס.
מדוע אנשים מקימים עסקים קטנים? נהוג להבחין בין שני סוגי של עצמאים – כאלו שהוקמו מתוך צורך וכורח (Necessity) לעומת כאלו שהוקמו מתוך בחירה (Opportunity). עסקים שהוקמו מתוך בחירה מובנים, אבל עסקים שהוקמו בלית-ברירה, מאפיינים יותר את הפריפריה שבה הזדמנויות התעסוקה מצומצמות כך שהיזמים נדרשים ליצירתיות כלכלית ופותחים עסקים מגוונים על מנת להבטיח הכנסה למשק הבית שלהם.
בהתאמה, גם אנשים העובדים כשכירים, נוהגים לפתוח עסק עצמאי, משתי סיבות דומות. הראשונה, כאשר יש בידיהם משאבים וידע שמצדיקים את הוויתור על הביטחון התעסוקתי במשרת שכיר. השניה, כשמחסור במשרות שכיר יוצר מצב לפיו פתיחת עסק היא האפשרות היחידה עבורם.
בסקר שערכו "כלכליסט" בשיתוף אתר הפרילנסרים xplace, עלה כי כ-55% מהפרילנסרים בישראל הם מתחום הטכנולוגיה – אינטרנט ותכנות, 18% בעיצוב וגרפיקה, 8-10% בשיווק ומכירות, כ-15-20% בכתיבה, עריכה, תרגום והפקה של תכנים. ויש גם לא מעט אנשים שעוסקים בכמה תחומים, במקביל. רוב הפרילנסרים עובדים מהבית, מול חברות ועסקים בישראל, אבל בשנים האחרונות אפשר לראות שיותר ויותר מהם עוברים לעבוד מול שווקים בינלאומיים – בעיקר דרך אתרי פרילנסרים עולמיים המשדכים בין חברות לספקי שירות.
רק עם עצמי: עסקים שאינם מעסיקים עובדים
עסקים שאינם מעסיקים עובדים הם תופעה מרתקת, שהולכת וגדלה, כאשר יותר ויותר אנשים נכנסים לתחום היזמות והעצמאות ומנסים את מזלם בתחום. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הקבוצה המשמעותית ביותר של עסקים שאינם מעסיקים עובדים – כ-30% מכלל העסקים בישראל – משתייכת לענף השירותים העסקיים. בענף זה ניתן למצוא מקצועות כמו ראיית חשבון, תיווך, כח אדם, ייעוץ כלכלי ואישי, הדרכה וטיפול – ועוד.
עסקים אלו מעניקים שירותים גם לאנשים פרטיים וגם לעסקים אחרים, והם מהווים את עמוד התווך של קהילת היזמות הישראלית.
למעשה, מסקר הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, עלה כי העסקים הקטנים בישראל הופכים לקטנים יותר, קרי – מפטרים עובדים – ואילו העסקים הגדולים הופכים לגדולים יותר. בנוסף, שיעור העסקים שדיווחו על ירידה במספר העובדים גבוה ממספר העסקים שגדלו. פירוש הדבר: מגמה של האטה וירידה בתעסוקה. מדוע זה מטריד? משום שזה מצביע על כך שעסקים קטנים מתקשים להחזיק עובדים ולגדול, דבר שנובע משחיקה בהכנסות אל מול עליה מתמדת בהוצאות (מיסים רבים יותר, שכ"ד שרק עולה, ועוד).
למרבה הצער, שיעור ההישרדות של העסקים הזעירים והקטנים הוא הקטן ביותר, הן לאחר שנה והן לאחר ארבע שנים מיום תחילת הפעילות של העסק. בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מסבירים שבעיתיות זו, הבאה לידי ביטוי ביכולת ההישרדות הנמוכה של העסקים הקטנים, מעלה את הצורך לסייע ליזמים בקבלת החלטה באם לפתוח עסק (בבחינת פוטנציאל ההצלחה של העסק) וכן לסייע לעסקים קיימים בהיבטי ניהול העסק ופיתוחו.
לא פשוט לנהל עסק קטן
הקשיים העיקריים המאפיינים את העסקים הקטנים בהסתכלות כללית הם תחרות, עומס ביורוקרטי ואשראי/מימון. עסק ובו עובד יחיד מאופיין בכמות גדולה יותר של ימי אשראי שהוא נדרש לתת ללקוחותיו מול ימי האשראי שהספקים נותנים לו. הדבר מציב אותו בעמדת נחיתות עסקית לעומת המתחרים הגדולים יותר.
כשבוחנים את ממוצע ימי אשראי שוטף, או במילים פשוטות: מתי אתם מקבלים את הכסף על עבודה שביצעתם, הנתונים פשוט מרגיזים. במגזר השירותים בישראל המצב גרוע ביותר ועומד על 90 יום. בתעשייה מדובר ב-75 יום, ואילו במסחר – 62 יום. איך מתמודדים עם ממוצע האשראי הזה? חשוב להיערך מראש ולהכין עתודה כספית שתעזור לכם לספוג את הפער בין מועד תשלום המיסים וההוצאות הקבועות למועד קבלת הכסף מהלקוח. בנוסף כדאי להתייעץ עם איש מקצוע ולבנות תוכנית עבודה מסודרת להתמודדות פיננסית נכונה עם המצב.
מהם הקשיים העיקריים של עסקים קטנים? בעסקים של אדם אחד, מדווחים היזמים על מספר גורמי קושי. במקום הראשון – מיתון ואווירה כללית במשק והקושי לנהל שיווק באופן עצמאי. במקום השני – התמודדות עם ביקוש נמוך, וכן סוגיות של אשראי ומימון. אלו ללא ספק הסוגיות המרכזיות שמטרידות עצמאיים רבים ושבהן כדאי לטפל בסיוע של אנשי מקצוע ויועצים. בהמשך הרשימה מופיע עומס ביורוקרטי שמטילות הרשויות על עצמאים, וכן סוגיית גיוס עובדים מקצועיים ואיכותיים. בעיות נוספות עליהן דיווחו יזמים עצמאיים – תחרות מול גופים גדולים, הכנסות נמוכות ביחס להוצאות הקבועות של מיסים, שכ"ד וכדומה, וכן התמודדות עם אשראי לקוחות וספקים ומוסר תשלומים נמוך.
לעוד מאמרים על עסקים קטנים
