אפקט ה"כאן ועכשיו": FoMO, JoMO ושלומות (Well-Being) בקרב משתמשי הרשתות החברתיות
מחקר חדש שערכתי עם ד"ר טלי גזית שופך אור על תופעות כמו פומו (Fear of Missing Out) וג'ומו (Joy of Missing Out), ומציע כמה כיוונים אפשרים לשיפור השלומות והרווחה הרגשיות שלנו. כאן תוכלו לקרוא את תקציר המאמר, עיקרי הממצאים וגם כמה תובנות אישיות שאני לוקח ממנו
השימוש האינטנסיבי ברשתות החברתיות מעודד תופעות כמו חרדה מהחמצה, פומו (FoMO- Fear of Missing Out) והשוואה חברתית, בה אנחנו משווים את עצמנו ואת החיים שלנו, ללא הרף, למה שאנשים אחרים מספרים ומשתפים על החיים שלהם ברשתות. כשאנחנו מוצפים מכל עבר בתמונות שמחות, סיפורי הצלחה ושיתופים אישיים מוצלחים, קשה שלא ליפול למלכודת של "הדשא של השכן ירוק יותר". קשה שלא לחשוב שרוב האנשים יותר מוצלחים מאיתנו, שהחיים שלהם טובים יותר, הזוגיות שלהם מאושרת והילדים תמיד יפים ומחייכים.
המחקר החדש של ד"ר טלי גזית ושלי, שפורסם בימים אלו בכתב העת Online Information Review, בוחן את ההיבטים הרגשיים של שימוש ברשתות החברתיות, ומתאר את היחסים המורכבים שבין תופעות שונות. בין היתר, המחקר מתמקד בתופעות הבאות:
1. פומו, חרדת החמצה - FoMO (Fear of Missing Out);
2. ג'ומו, ההנאה מהחמצה - JoMO (Joy of Missing Out);
3. שלומות או רווחה נפשית (Well-Being) - עד כמה טוב לנו בחיים, במדדים נפשיים, חברתיים ורגשיים;
4. השוואה חברתית (Social Comparison) - הנטייה להשוות את עצמנו לאחרים;
5. מעורבות ברשתות חברתיות (Social Media Engagement) - מידת השימוש והמעורבות ברשתות החברתיות;
6. משתנים דמוגרפיים כמו גיל, מגדר, מספר ילדים, השכלה וכו', והיחסים שלהם עם שאר משתני המחקר.
במחקר השתמשנו בשאלונים שעברו תיקוף במחקרים קודמים, כמו שאלון פומו, שלומות, השוואה חברתית ומעורבות ברשתות. בנוסף, פיתחנו שאלון ראשון מסוגו לבדיקת אופי וסוג ה-JoMO, ההנאה מהחמצה. בעוד שנושא הפומו נחקר לעומק באקדמיה, קיימים רק מחקרים בודדים על תופעת הג'ומו, ולכן בחרנו להתמקד בה ולשים עליה דגש עיקרי בעבודת השטח. במחקר השתתפו 230 ישראלים, שמילאו סקר מקוון אנונימי.
פעילות ברשת, השוואה חברתית וחרדת החמצה פוגעות באושר שלכם
במחקר התגלה קשר בין פומו, השוואה חברתית ופעילות ברשתות החברתיות, הפוגע ברווחה ובתחושת ה-Well-Being. נמצא שאנשים עם נטיה לפומו הרבה פחות מאושרים, והם נוטים להשוות את עצמם לאחרים ולהשתמש יותר ברשתות החברתיות, במעין מעגל הרסני שמזין את עצמו: ככל שתגלשו יותר ברשת, תהיו יותר מעורבים ברשתות ותשוו את עצמכם לאחרים, כך תרגישו הרבה פחות טוב עם עצמכם, מצד אחד, ומצד שני, תרגישו תחושה הולכת וגוברת של חרדה מהחמצה כלפי דברים שאתם מפספסים ותמהרו לרשתות החברתיות, כדי להתעדכן.
עוד התגלה כי אנשים צעירים, אנשים שאינם נמצאים במערכת יחסים יציבה, וכאלו שמשווים את עצמם ללא הרף לאחרים - מרגישים רמות גבוהות יותר של פומו. לעומתם, אנשים מבוגרים יותר, אנשים שפחות פעילים ברשתות החברתיות ואנשים שפחות משווים את עצמם לאחרים, מדווחים על רווחה נפשית גבוהה יותר ורמות גבוהות יותר של ג'ומו. מתברר שלפחות בכל הקשור לפומו וג'ומו, משתלם להזדקן: ככל שאנחנו מתבגרים, החרדה שלנו מהחמצה יורדת, ואנחנו לומדים ליהנות ממנה ולחוות ג'ומו ברמות הולכות וגדלות עם השנים.
לא נמצא הבדל בין גברים ונשים בתחושת הפומו, אבל מתברר שנשים חוות יותר ג'ומו מגברים, ובעיקר כזה שנובע מבחירה אקטיבית ומודעת שלהן להתנתק ולא להשתתף (ג'ומו אקטיבי).
כאמור, אנשים שאינם בזוגיות חוו יותר פומו מאלה שנמצאים בזוגיות או נשואים. עוד התברר שילדים קשורים לפומו נמוך: ככל שמספר הילדים עולה, כך תחושת הפומו יורדת. לעומת זאת, לא נמצא קשר בין השכלה לבין פומו וג'ומו.
שלושה סוגים של Joy of Missing Out
חידוש נוסף של המחקר נובע מגילויין של שלוש תופעות שונות סביב הג'ומו, ההנאה מההחמצה. לתופעה הראשונה קראנו ג'ומו אקטיבי (Active JoMO) והיא נוצרת כאשר האדם בוחר, בכוונה תחילה, להתנתק ממדיה חברתית ומפעילויות שונות, כדי לשפר את הרווחה והתחושה הרגשית שלו. במקרה כזה, ישנה תחושה עמוקה של הישג כמו גם רווחה, כתוצאה מהיכולת להתנתק.
התופעה השנייה שזיהינו היא ג'ומו פסיבי (Passive JoMO), ובה יש שמחה שמתעוררת כאשר אנחנו מנותקים בעל כורחנו מהרשתות, כתוצאה מניתוק לא מתוכנן כמו הפסקת חשמל או תקלה. הג'ומו הפסיבי עלה ביתר שאת במחקר קודם של ד"ר גזית ושלי, על רקע קריסת השרתים של פייסבוק ואינסטגרם באוקטובר 2021 (Eitan & Gazit, 2023). במחקר זה, אנשים רבים דיווחו שהם הרגישו חרדה גדולה כשראו שהרשתות אינן זמינות, אך התחושות הקשות התחלפו בשמחה כאשר גילו שכולם מנותקים ושהם לא מפספסים שום דבר. מתברר שכאשר "מכופפים לנו את היד" ומונעים מאיתנו גישה לרשתות, אנחנו מוצאים מה לעשות עם הזמן שלנו ומתחילים להרגיש טוב לגבי זה.
התופעה השלישית היא ג'ומו תגובתי (Coping JoMO) - כאשר אנשים מתמודדים עם היעדר הרשתות החברתיות באמצעים חלופיים, כמו תקשורת ישירה עם אנשים, שיחות טלפון ועוד. במצב כזה, חרדת ההחמצה יורדת ואנשים מרגישים הנאה מכך שהם מנותקים לכמה שעות מהרשתות החברתיות.
רשת סבוכה של קשרים והשפעות
המחקר מציג מודל סטטיסטי המתאר את היחסים המורכבים בין הגורמים השונים - פומו, ג'ומו, שלומות, מעורבות ברשת, השוואה חברתית - ומראה את האינטראקציות ביניהם. למשל, נמצא שמידת המעורבות שלנו ברשתות החברתיות קשורה במישרין לתחושות של פומו וג'ומו, ובהתאמה, לתחושות של ירידה או עליה ברווחה. ככל שהשימוש ברשת תכוף יותר, כשאנחנו מפרסמים ומגיבים לתכנים שונים, כך אנחנו מעלים את הסיכון שלנו לחוות תחושות שליליות של השוואה חברתית ופומו. אם ניקח הפסקות מהרשתות החברתיות, או נשתמש בהן מתוך מודעות לרגשות שלנו - בזמן אמת - ולא בהיסח הדעת, נוכל לשפר את איכות החיים שלנו, לצמצם את ההשוואה העצמית לאחרים ולהוריד את רמות הפומו.
ממצא מסקרן נוסף מראה שפומו וג'ומו אינן תופעות הפוכות, ושאפשר לחוות אותן בו-זמנית. אם עד כה היה נהוג לחשוב על פומו וג'ומו כשתי נקודות קיצון על רצף, המחקר החדש מראה שמדובר בתופעות נפרדות ושונות, שכל אחת מהן בנויה אחרת וקשורה למנגנונים שונים. אנשים יכולים לחוות פומו וג'ומו - כנראה גם בו-זמנית - כלפי נושאים שונים. מדובר בתופעות מורכבות הרבה יותר מכפי שחשבנו עד כה.
אז איך להגדיל את הג'ומו ולשפר את הרווחה הרגשית והשלומות?
ממצאי המחקר מתכנסים למספר תובנות והמלצות לאנשים שרוצים לשפר את הרווחה בחיי היומיום שלהם, להרגיש פחות חרדה ולהרגיש יותר הנאה מהחמצה, או בקיצור, להפוך את הפומו לג'ומו.
קחו הפסקות יזומות מהרשתות. בעזרת ניתוק לזמן מוגדר מהרשתות החברתיות, נוכל לרתום את אפקט הג'ומו האקטיבי ולהרגיש תחושה הולכת וגוברת של שליטה בחיים שלנו. החליטו על יום בשבוע בו אתם לא נכנסים לרשתות, או נכנסים לזמן קצר וקצוב. אם קשה לכם להתחייב ליום שלם, אפשר להתחיל בשעה או שעתיים של ניתוק. קבלת ההחלטה והעמידה בה, כשלעצמה, תפעיל את מנגנון ההתמודדות הרגשית ותעלה את ה-Well-Being שלכם. במחקר הקודם של ד"ר גזית ושלי ומצאנו שכאשר מתנתקים ביחד, כקבוצה (למשל, כל החבר'ה או בני המשפחה), תחושת הפומו יורדת משמעותית. נסו לגייס כמה חברים והחליטו על התנזרות דיגיטלית לפרק זמן קצר (או ארוך). ביחד, התהליך צפוי להיות הרבה יותר קל ומהנה.
צמצמו מעורבות. מתברר שמעורבות גבוהה ברשתות נמצאת בקשר ישיר לירידה ברווחה שלכם. אם אתם כבר ברשת, נסו להגיב בצורה מודעת, ובחרו היכן אתם נכנסים לדיונים וממה אתם מעדיפים להימנע. המחקר מראה שיותר תגובות פירושן פחות שלומות והרבה יותר פומו. פחות תגובות פירושן פחות נוטיפיקציות ופחות חרדת החמצה, ובעיקר, הרבה יותר שקט.
מצאו אלטרנטיבות. התופעה של ג'ומו תגובתי (Coping JoMO) מראה שיש חלופות שיכולות למלא את הצרכים שלנו במידע ובעדכונים מהרשתות החברתיות. מצאו מה מחליף את פייסבוק, למשל, או את הגלילה האינסופית בפיד שלכם. קראו ספר נחמד, לטפו את חיות המחמד שלכם, קראו ספר, שחקו עם הילדים, התקשרו לחבר/ה ותיק/ה. הרבה יותר קל להתנתק מהרשת כשיש לנו משהו מעניין לעשות, כשיש לנו תחליף לאינטראקציה הדיגיטלית. המחקר מראה שתרגישו הרבה יותר טוב אחרי זה.
אל תשוו את עצמכם לאחרים, בטח לא ברשתות החברתיות. זה מסוג הדברים שקל להגיד וקשה לעשות. כיצורים חברתיים, זה כמעט בלתי-נמנע שנשווה את עצמנו לאנשים אחרים. מצד שני, ההשוואה החברתית - ובפרט כשאנחנו משווים את עצמנו לפרופילים מושלמים, שמציגים בקפידה רגעים מוצלחים וחיוביים - הגיוני שנרגיש שאנחנו בעמדת נחיתות. כל אחד לוקח את זה לכיוון שלו: יש כאלו שחושבים שהם לא מספיק יפים, או חכמים, או עשירים, או נשואים. זהו מעגל שניזון מתוך המעורבות שלנו ברשתות, והמחקר מראה שאם נצמצם את הפעילות ונפסיק להשוות את עצמנו לאחרים, נרגיש הרבה יותר טוב, נוריד את רמות הפומו שלנו ונעלה משמעותית את הסיכוי לחוות ג'ומו עמוק ומספק.
כמה מילים לסיכום ♥
המחקר רואה אור בימים קשים מאוד בישראל, כשהלב והראש שלנו נמצא במקום אחר, עמוק במלחמה ארוכה, כואבת, פוצעת. בתקופות כאלו אנחנו חווים הרבה יותר פומו, צמודים לערוצי התקשורת, קוראים את החדשות באדיקות, מקפידים להתעדכן. כאשר אנחנו מבקשים לברוח ולהתנתק מהחדשות, אנחנו נכסים לרשתות החברתיות, שם ממתינות לנו הבעיות והתופעות השליליות הקשורות במעורבות מוגברת, חשיפה לתוכן מתסיס והשוואה חברתית.
דווקא עכשיו, יהיה זה רעיון טוב לקחת לרגע הפסקה מהכל ולאמץ את ממצאי המחקר הנוכחי. לבחור באופן אקטיבי לצמצם פעילות, אפילו להתנתק, לצאת למלחמה משלנו בפומו. שום דבר לא יקרה אם ניקח הפסקה, אם לא נגיב, אם לא נקרא. להיפך: סביר להניח שהשלומות שלנו, ה-Well-Being, ותחושת הג'ומו המהנה והממכרת - רק תעלה ותעלה.
למאמר המלא:
Eitan, T., & Gazit, T. (2024). The “here and now” effect: JoMO, FoMO and the well-being of social media users. Online Information Review. https://doi.org/10.1108/OIR-03-2023-0111
עוד בנושא:
