החליפו את ה-FOMO ב-JOMO: מדוע כדאי לכם להיפטר מחרדת ההחמצה - ואפילו ליהנות מזה
תמיד יש רשת חברתית חדשה לכבוש, תוכן חדש ליצור, כלים חדשים ללמוד ולהכיר. כבעלי עסקים אנחנו צריכים לדעת מתי לשחרר את הפחד מפני החמצה (Fear of Missing Out) ולאמץ, במקומו, את ההנאה שבהחמצה - The Joy of Missing Out
הפחד מפני החמצה או פספוס - Fear of Missing Out - הוא תופעה תרבותית רחבת היקף שכולנו שמענו עליה בהזדמנות כזו או אחרת. כמשווקים, אנחנו משתמשים לפעמים ביצירת תחושת דחף אצל הלקוחות שלנו, כאשר אנחנו - לדוגמה - שמים טיימר שסופר את השעות לסיום מבצע כלשהו, או כותבים "המבצע עד סופ"ש, אל תפספסו!". יש כל מיני רמות של שימוש ב-FOMO, חלקן מניפולטיביות ומעצבנות (ואני לא ממש ממליץ להשתמש בהן) ואחרות יכולות להיות אפילו יעילות ומועילות עבור המשתמשים. למשל, אם יש לנו מבצע ממש שווה, אני חושב שכשאנחנו שולחים מייל לרשימת התפוצה ומספרים שהמבצע עומד להיגמר - אנחנו עושים לקהל שלנו שירות ונותנים לו ערך.
הפעם אני רוצה לכתוב על ה-FOMO שיש לנו, כמשווקים דווקא. כבעלי עסקים, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו לא פעם בתחושה שאנחנו מפספסים משהו, שאנחנו מחמיצים משהו, שקורים דברים - ואנחנו לא בתוכם. אנחנו יכולים להרגיש רע על זה שהמתחרים שלנו מאוד פעילים ברשתות החברתיות, או כשאנחנו רואים את האתר המושקע שלהם, לעומת האתר המקרטע והחובבני שלנו. לא ממקום של קנאה, בהכרח, אלא ממקום של "אני מפספס/ת את החגיגה".
מלכודת ה-FOMO בשיווק יכולה לבוא לידי ביטוי גם בתחושה שאנחנו לא פעילים מספיק ומחמיצים חלק גדול מהפוטנציאל, וגם בתחושה שאנחנו לא נמצאים במספיק מקומות. למשל, אנחנו יכולים להיות ביקורתיים כלפי עצמנו, ולומר משהו כמו "אני משווק רק בפייסבוק, אם היה לי גם פרופיל אינסטגרם איכותי, הדברים היו נראים אחרת". חלק מהאנשים אפילו פועלים לפי הביקורת העצמית הזו, ופותחים גם פרופיל אינסטגרם וגם דף עסקי בפייסבוק וגם קבוצה ורשימת תפוצה ולמזל מוסיפים אתר וקורס דיגיטלי וכן הלאה. מרוב רצון שלא לפספס אנחנו מוצאים את עצמנו במצב של 'תפסת מרובה, ועכשיו לך תתפעל את כל השיווק הזה'.
ההנאה שבהחמצה - JOMO
זה מכבר נתקלתי במושג חדש עבורי, שתיאר במדויק את מה שאני מרגיש במצבים מסויימים - Joy of Missing Out, או ג'ומו. כבר הרבה מאוד זמן שאני מקפיד, מדי שבוע, לפנות זמן קבוע בלו"ז לצורך הרהורים. פשוט כך. בדרך כלל זו משבצת של ארבע שעות, שבה אני לא עושה שום דבר. אני לא עונה למיילים ולא בודק הודעות, אני לא כותב ולא קורא מאמרים, פשוט יושב ומהרהר. בקיץ מול הבריכה הקטנה בגינה, בחורף מול קמין העצים בסלון, לפעמים בסטודיו ולפעמים בחדר העבודה, לפעמים בישיבה ולפעמים בהליכה, הבנתם את הרעיון, בקיצור. מה שבא - ברוך הבא.
שעות ההרהורים האלו מציפות מחשבות ורעיונות, רגשות ותחושות שמצטברות בתוכי. לפעמים אלו דברים של הכאן ועכשיו שמבעבעים אל פני השטח ומטרידים אותי, ואני צריך לעשות קצת עבודה כדי לשים אותם בצד. לפעמים אלו דברים מהעבר, סיטואציות שלא לגמרי פתרתי עם עצמי עד הסוף, זיכרונות שעולים כדי לספר לי משהו על עצמי. אבל בדרך כלל המחשבות האלו, אחרי מספיק זמן של התמדה ואימון, מתחילות להיות יותר ברורות - ואז מגיעים בזה אחר זה רעיונות יצירתיים, פתרונות מעניינים, חיבורים חדשים.
אבל הג'ומו הוא לא רק הפסקה של התנתקות, אלא גם הנאה מעצם זה שאתם מפספסים דברים.
למשל, לי אין (נכון לכתיבת שורות אלו ;)) חשבון אינסטגרם עבור "כאן עובדים בכיף". אני משווק בפייסבוק בעיקר ובאתר התוכן שלי (שבו אתם קוראים כעת), יש לי רשימת תפוצה ועוד שיווק שפועל ברקע - אבל אינסטגרם פחות מושך אותי, נכון לעכשיו. אני יודע שהקהל שלי נמצא שם, אני יודע גם מה אני צריך לעשות כדי לשווק ולפעול בזירה הזו: אבל אין לי חשק או צורך. את הזמן והאנרגיות שלי אני מעדיף להשקיע במקומות אחרים, דוגמת קבוצת הפייסבוק שלי או פיתוח תוכן לאתר שלי, כמו כתיבת מאמרים או אפילו יצירת קורס שיווק בחינם שמושך מאות לומדים מדי חודש.
אני נהנה מהמחשבה שיש אפיק שיווקי שלם שאני לא נוכח בו. שיש בו ים של פוטנציאל שאני לא ממש. שלמרות שאני יודע שיהיה לי כיף לשווק ובכלל, להיות באינסטגרם, זה לא משהו שאני רוצה לעשות כרגע. אני מאוד נהנה להחמיץ את הזירה השיווקית השוקקת והמרתקת הזו. אני מאמץ את ה-JOMO עד סופו. אני נהנה להחמיץ.
אתם עלולים לחשוב שאני מהאנשים הממוקדים האלו, שעושים דבר אחד ומתמקדים בו. זה בדיוק ההיפך :) מאז ומתמיד הייתי איש של גם וגם - הייתי גם שכיר וגם עצמאי במשך שנים ארוכות, גם סטודנט וגם בעל עסק, גם מרצה וגם תלמיד. למדתי סוציולוגיה ומחקר התרבות אבל גם מדעי המידע ושיטות מחקר, ועל הדרך עשיתי גם קורסים בחינוך, קולנוע ואפילו ספרות ילדים. יש לי חברת ייעוץ והדרכה, אני שותף בעסק לבניית אתרים ופרויקטים אינטרנטיים, במקביל ללימודים לתואר שלישי, מחקרים אקדמיים עצמאיים - ועבודה בכיף בסטודיו הקרמיקה הקטן שלי בבית. אני אדם מולטי ואני גם היפראקטיבי מאובחן עם קבלות ותעודות, אז אימפולסיביות ויצירתיות ובעבוע מאוד קרובים לליבי ונפשי.
אבל למדתי, עם השנים, שכדי לקיים את הפיזור המופלא והנפלא הזה, ולאפשר לעצמי ליהנות מהכל בלי להפסיד, אני צריך לעבוד נכון. שכדי להיות באמת יצירתי וחופשי אני צריך שתהיה לי רשת ביטחון ומסגרת, בדמות אסטרטגיה מסודרת לחיים ולעסק. אני יכול לקבל החלטות מהרגע להרגע ואני יכול גם לשבת וליהנות מההנאה שבהחמצה - וכל זה בזכות העובדה שאני פועל לפי תוכנית כללית, רחבה וגדולה - האסטרטגיה שלי לחיים.
כך שאסטרטגיה מאפשרת לנו לנוח, לשחרר את הביקורת העצמית, להרפות מתחושת ההחמצה. כן, אנחנו מחמיצים הרבה, כל הזמן. אבל אם אנחנו בוחרים את מה אנחנו לא מחמיצים, מתמקדים במה שנכון ומועיל ומספיק עבורנו, נגלה עד מהרה שהחיים הרבה יותר פשוטים וקלים.
תמיד יהיה אפיק שיווקי חדש לכבוש, תוכן חדש ליצור, מוצר או שירות לקדם. אנחנו צריכים לבחור ממש בקפידה ובחוכמה את המקומות שבהם אנחנו פועלים, ולא רק לשחרר את אלו שלא - אלא גם ליהנות בגדול ולמצות את ההנאה שבהחמצה, The joy of missing out.
