שעת התה של הנפש
כשגרתי בבית רחב ידיים עם חלקת אדמה צמודה, הייתה זו עבודת הגינון וההתבוננות בגינה שמילאה את המצברים המתרוקנים. כשאושפזתי בבית החולים למשך תקופות ארוכות בילדותי, כבול למיטה מבלי יכולת לרדת, מצאתי אפילו בסדקים שבקיר עולם מופלא וקסום. מתוך המקומות האלה, של עצירה, של הפסקה, של מנוחה והתבוננות – למדתי שההשקעה הגדולה ביותר שאוכל לעשות בחיי היא בעצמי, בנפשי ובפרקי הזמן החשובים שיזינו את תהליך היצירה שלי